לא נחרב העולם, למעט אם מדובר בפוטש

בואו נתאר תרחיש אופטימי. הממשלה בראשות נפתלי בנט תקום, היא תפתור מיד את הבעיות הבוערות של ישראל, בחינוך בבריאות בביטחון, ביחסי החוץ, בנט יהפוך למושא הערצה ברחובות, מנהיגי עולם ישחרו לפתחנו, גר זאב עם כבש, ונמר עם גדי ירבץ - גן עדן זה כלב לעומת מה שיהיה לנו כאן. זוהי חלופה אחת, סיכוייה נמוכים, אך זוהי אחת החלופות, זוהי לפחות תקוותם של כמהי השינוי. חלופה אחרת היא חלופת הקרטוע, הממשלה תקום, מעברה, יד ימין לא תדע מה יד שמאל עושה, וכך היא תקרטע ותזחל עד מועד הרוטציה ואז היא תיפול, זו לדעתי האפשרות הסבירה מכולן. ויש עוד אפשרות אף היא בסבירות נמוכה והיא שהממשלה הזו לא תשרוד יותר מחודשיים-שלושה. אפשרות זו חייבת להדאיג מאוד את אזרחי ישראל מהסיבה הפשוטה: במהלך ימיה הקצרים היא עלולה להעביר בכנסת חוקים אשר ימנעו את חזרתו לשלטון של האיש אשר התמיכה הציבורית בו כראוי להיות ראש הממשלה גוברת על כל שאר המועמדים. תגידו שבנט ומפלגתו הבטיחו שלא יפעלו כך, אבל מי מאמין להם בכלל. אותם הרי לא מעניינות ההתחייבויות שלהם, מעניינים אותם הצרכים שלהם. המטרה מקדשת אצלם את האמצעים. המטרה נשארת, כסא, והאמצעים משתנים מרגע לרגע בלי כל תלות בהתחייבויות. אם הממשלה הזו תיפול בסמוך למועד הקמתה, ותעסוק במהלך חייה הקצרים בחסימת האפשרות של חזרת בנימין נתניהו לשלטון, יהיה מדובר בפוטש. פוטש פשוטו כמשמעו ברשות התורה, אבל פוטש. והעיכוב בפרסום ההסכמים הקואליציוניים די מחשיד שמסתתרים בהם עזים מן הסוג הזה. עזים שאמורים לגרום לנו, לאזרחי ישראל, להימנע מכל וכל מהקמת ממשלת פוטש שכזו, לכאורה. להחלפת השלטון בישראל אין משמעות של חורבן בית. החלפת שלטון היא הזדמנות, למעט אם השלטון החדש הוא כישלון לכמה שבועות, טעות היסטורית לימים ספורים, אשר במהלכם יחוקקו חוקים שימנעו מעם ישראל לתקן את הטעות. לו כך יקרה, אנו ניצור בפועל ממשלה עם מנגנון פיצוץ עצמי מובנה מראש, אשר מרגע דריכתו לא ניתן עוד לשחררו, ובהחליטנו על ממשלה כזו, ביודענו שאי אפשר להאמין למילה וחצי של מנהיגיה, אנו חייבים לשקול גם את הסיכון הזה, להעריך את היקפו ומשקלו, ואולי לחשוב פעם נוספת טרם אנו תומכים ברעיון הזה.