היטיב להגדיר את ההבדל בין שנאה לשנאת חינם הפסיכואנליטיקאי והפילוסוף אריך פרום שאמר:
"הראשונה שנאת תגובה רציונלית והשנייה שנאה הטבועה באופי. בשנאת תגובה זוהי תגובה של אדם לאיום על חרותו, על החיים, או על הרעיונות של עצמו או זולתו. לשנאה זו יש תפקיד ביולוגי חשוב, במטרתה להגן על החיים, או על אינטרסים חיוניים, והיא עוברת בחלוף הסכנה. שנאה זו היא בת לוויה של המשאלה לחיים. לעומתה שנאה הטבועה באופי, היא נכונות מתמדת המקננת בנפשו של האדם העוין מטבעו. זוהי שנאה שאיננה רציונלית, שנאת חינם הנאחזת בכל תואנה שנותנת לה מקום להתבטא, ולהסתוות כשנאה רציונלית. בשנאה זו האדם שש לבטא את עוינותו, בתאווה להשמיד או להמית חיים, כאשר עיקרה נעוצה באופיו של האדם, ולמושא השנאה יש רק חשיבות משנית" (ויקיפדיה).
כלומר, שנאה באה מסיבה או מעילה כלשהי, וכאשר נעלמת הסיבה או העילה גם השנאה פגה, ואלו שנאת חינם איננה רציונלית, ולכן לא תיעלם לעולם. אז האם הפוליטיקאים בישראל עוסקים בשנאת חינם? האם נתניהו ובנט שלחמו זה לצד זה במלחמות ישראל, ולפיד שהניח להם את הגוזניק להנחתת המסוקים, וגנץ שפיקד אז על הגדוד או החטיבה האם הם בנויים לשנאת חינם?
והתשובה היא לחלוטין לא, אז איך אנו מגיעים לכך שמדינת ישראל מוצפת בשנאת חינם מכף רגל ועד ראש? ולהלן תשובותיי:
1)
העדר גבולות - כשם שאנו מזהמים את כדור-הארץ בלי חשבון אנו מזהמים גם את לשוננו ללא גבולות, מה ששופך דלק למדורת שנאת החינם.
2)
השקרים והתקשורת המהירה - אנו מוצפים שקרים, השקרים מופצים במהירות הבזק, חלק ניכר מהציבור מאמין לשקרים אלה, השקרים האלה עולים הרבה כסף ליוצריהם בארץ ובעולם כי מטרתם לחסל אותנו כמדינה יהודית ודמוקרטית, ויוצרי השקרים יודעים שאם ינסו לחסל אותנו בכוח, הם ייכשלו.
3)
ריבוי המידע - אשר משבש את יכולות האזרח המצוי לברור את התבן מן הקש, ולכן הוא נתפס לצהוב שמלעיטים אותו בעלי ממון אינטרסנטים.
4)
אולפני הטלוויזיה ואולפני הרדיו - בניגוד לעיתונות הכתובה אשר מותר לה "לעבוד" על-פי האידיאולוגיה של המו"ל, האתיקה של אולפני הרדיו והטלוויזיה כפופה לחוק, והחוק מחייבם לאיזון ולהגינות, בעבר היה באולפנים שמאל בלבד, וכאשר ניסינו לאזן, יצא הפוך, הוספנו קצת ימין ואז שני הצדדים הקצינו ובכך הפכו הפאנלים של יום שישי, למקור הזנה של שנאת החינם לכל השבוע, והתקשורת המהירה מהדהדת (טוויטר, פייסבוק).
5)
אתיקה עיתונאית במשורה - על-אף קיומה של מועצת עיתונות, על-אף שיש בה מוסדות אתיקה, אין די אתיקה בעיתונות בישראל. ומה שיש הוא קומץ שלחלוטין אינו משביע את הארי...
6)
מצב פוליטי בלתי יציב - מנדט אחד יכול שנות את תמונת השלטון, ולכן המאמץ לזכות בו או למנוע זליגתו הופך אלים יותר ויותר. שנאה טבעית בין שלטון לאופוזיציה הופכת לשנאה יוקדת, שנאת חינם.
אז בואו נילחם בשנאת החינם. היא אוכלת בנו כל חלקה קטנה. בואו לא ניתן לשנאת החינם למשוך אותנו באף. בואו נשים גבולות, כל אחד בחלקת עולמו הקטנה. בואו נצליב מידע, בואו נזהה שקרים ונימנע מהפצתם והדהודם, בואו נימנע מיצירת שקרים, על-אף הכיף שבהמצאת סיפורי מעשיות על היריב. בואו נתלכד סביב חזונו של בן-גוריון למדינה יהודית ודמוקרטית, יהודית אך לא יהודית מידי, דמוקרטית אך לא דמוקרטית מידי. בואו נכבה את הטלוויזיה בשידורי החדשות והמגזינים, בואו לא נאזין לתוכניות הלהג ברדיו, את האמת נגלה באינטרנט על-ידי הצלבת מספר אתרים. בואו נגיש תלונות לרוב על עבירות אתיות של עיתונאים. בואו נבחר סוף-סוף אחד משני מנהיגים (ולא עשרה) ונקים ממשלה יצבה, ונאמר אמן.