החוקר בעז טרסי, עוסק בכלל במוזיקה של נוסח התפילה האשכנזי. הרקע לכתיבת ספר הביכורים החדש שיצא כעת בהוצאת "פרדס", "יד אחת החלה רושמת".
הקורא בעיון את השירים שבספר יגלה שיש בהם לא מעט מוטיבים שמתכתבים עם מקורות היהדות - התנ"ך, התלמוד, המדרשים, אגדה, הסידור והמחזור וההלכה. ובכל אלו משולבים גם כאלה המגיעים מעולמות המיתולוגיה, העת העתיקה, תרבויות קדומות מאזור ארץ ישראל, דתות אחרות, וספרות אירופית.
ההדהוד שלהם נועד לבטא מסרים שבאמצעות השירים מועברים בצורה שבה כל אחד יכול לפרש במובנים רבים, כמו גם לראות אותם ברמת הלך הנפש והמחשבה הכללית. כמו בשיר המעלה מרכיבים מהסיפור המקראי של נח והמבול, וגם רמזים ל"וידוי" של יום הכיפורים, המנהל דו-שיח בין סיפור המבול לבין מעשינו אנו בימים אלה.
באותו מובן אפשר להזכיר שיר המשווה את גורלם של אנשי סדום עם אלה של אנשי נינווה בסיפור יונה ושל שני המקרים האלה איתנו כיום "העומדים בביתו בלילות", וגם שם משמשים מקורות נוספים מספרי הנביאים כמו גם מהמחזור ומהפיוט.
אזכיר רק עוד שיר נוסף על רכבת הנוסעת מזרחה באירופה (כאשר ברור לקורא שמדובר ברכבות שהובילו יהודים להשמדה) שסיפורה הולך ומתגלגל לכיוון השיח המיסטי ובאותו זמן הולך ומשתנה לארמית, כמו גם נכנס דווקא למילות "קדיש הגדול" (לסיום מסכת), שעל בסיס מילותיו הוא שואב משמעויות שונות.
על-רקע כתיבת הספר והעיסוק, כאמור, בטקסטים מהמקורות יש לו גם ביקורת מסוימת על הצורך הלא ממומש בלימוד מעמיק יותר של הציבור החילוני את המקורות היהודיים ולא רק את התנ"ך, דווקא כמי שגילה אותם מאוחר.
הוא מזכיר כי "עם הארץ אינו אדם חסר שכל, והוא עובד ומקיים את המצוות אך אנחנו לא יכולים לראות בו תלמיד חכם כי הוא לא מכיר את הגמרא והמפרשים; אני מגיע ממקום חילוני-ציוני שגדל על האתוס התנ"כי, שאותו העריצו, אבל הזניחו את כל מה שמעבר לזה". הוא מקשה "איך אלו שבאו מרקע כזה יכולים לנהל דיון משותף עם בחור ישיבה על דפי גמרא, למשל"? כוונתו היא לעולמות התלמוד וההלכה שם לבחורי הישיבות יש יתרון על אלו שלימוד החומר הזה נמנע מהם.
העיסוק שלו במוזיקה היהודית, כפי שהוא מתבטא בחקר הלשון של תפילת אשכנז באמצעות דקדוק, תחביר, שורשים ועוד מביא איתו אל תוך השירים עיסוק משמעותי תוך דיון ער ומרתק בסוגיות הלקוחות ממרחבי הסוגיות מארון הספרים היהודי.
בגלל האמור לעיל, ישנו הצורך להבהיר ולהסביר מושגי יסוד שבהם השתמש המחבר במהלך השירים. בספר הוא הוסיף נספח מיוחד שנותן רקע ופירוש מילולי עד כמה שניתן כדי שגם הקורא הממוצע יוכל להשתתף בשיח החוקר אחר כוונת המשורר.
כך למשל, שמות השירים - הכנסת כלה, מעברו של סמבטיון, והיה כי בא השמש, די ברא כרעותיה, זכר למעשה, גיטין, אשמת שומרון, דרכי אשמורות, אחרי ככלות הכל ועוד.
מי שאוהב לגלות משמעויות חדשות מתוך מרחבי ההגות היהדות וגם זו הכללית אשר עוסקת ברוח ובתובנות העולות מכך ימצא בספר המיוחד והמרתק הזה חוויה נפשית ואינטלקטואלית מרעננת.