הקיץ מלאו עשור שנים למחאה החברתית של קיץ 2011 בה השתתפו כ-400 אלף ישראלים מכל השכבות והמגזרים. המחאה החברתית נגעה ביוקר המחיה בכלל וביוקר הדיור בפרט. בעקבות המחאה מינתה הממשלה את ועדת טרכטנברג, בראשות פרופסור מנואל טרכטנברג שהגישה שורה של המלצות שנגעו ליוקר המחיה, כולל הצעות לפתרון בעיית יוקר הדיור.
התוצאה של המלצות ועדת טרכטנברג ידועה לכל. מחירי הדיור זינקו מאז 2011 ב-60 אחוזים בקירוב והוכפלו מאז 2007, וכך גם, במקביל, יוקר המחיה בכלל, ובמיוחד מוצרי צריכה דוגמת מזון, תחבורה, חינוך, בריאות והיד עוד נטויה. להוציא אולי פתיחה חלקית ומדודה של השוק ליבוא מתחרה וכן פטור ממע"מ על מוצרים בסיסיים מחו"ל הנרכשים באמצעות האינטרנט, רוב רובם של המלצות טרכטנברג לא יושמו כלל.
קיים קשר גורדי ישיר ובל יינתק בין המונופולים שעודם קיימים כיום על מוצרים לענף הבנייה לבין מוצרי צריכה משלימים אחרים, לבין העובדה שמחירי הדיור ממשיכים לזנק. בתחום הבנייה, לדוגמה, למרות שחלף כבר עשור שנים, נמשכים במלוא עוזם המונופולים על המלט ועל הברזל המעלים ברבבות שקלים את מחירי הדיור, כמו גם מונופולים בתחום מוצרי הצריכה והתחבורה, המחזקים את הצורך של רוכשי הדיור להמשיך להצטופף במרכז הארץ, זאת על-מנת להימנע מאחזקת שתי מכוניות בפריפריה, מה שכמובן מתדלק עוד יותר את מחירי הדיור.
ובמילים אחרות: לא ניתן בפועל לעשות הפרדה דיכוטומית בין עליית מחירי הדיור בעשור האחרון לבין העובדה שהמונופולים על מוצרי בנייה ממשיכים כאילו אין מחר. בד-בבד גם מוצרי צריכה משלימים לא רק שעלותם לא פחתה, אלא אף עלתה, לעיתים משמעותית. את הקשר הגורדי הזה שומה על ממשלת ישראל החדשה לנסות ולנתק, זאת באמצעות טיפול שורש מקביל הן ביוקר הדיור והן ביוקר המחיה.
יוקר המחיה
רק טיפול שכזה, יוכל לשנות את התפיסה בה רוב רובם של רוכשי הדירות, זוגות צעירים כמשפרי דיור, רואים את עצמם ממשיכים לגור באזור הביקוש במרכז, לא רק בגלל ששם יש להם עבודה, חברים משפחה, תרבות ובילוי, אלא משום שבפועל ההוצאות המשלימות שלהם שם קטנות בהרבה מאשר בפריפריה, יהיו הנחות המיסוי והמענקים שיקבלו בפריפריה אשר יהיו.
לדוגמה, העובדה שבשנים האחרונות מוקדשים הרבה יותר תקציבים לפיתוח תחבורה ציבורית הינה בהחלט חשובה, אולם רוב רובם של התקציבים מופנים לפנים הערים בתוך המטרופולין ופחות מכך לחיבור וקיצור המרחק בין הפריפריה בין המרכז. אין לי ספק שהשקעה מאסיבית בכך, לא רק תקצר את המרחק הפיזי והתודעתי בין הפריפריה לבין המרכז, אלא גם תשפיע משמעותית על הרבה יותר רוכשי דירות לרכוש דירה בפריפריה.
בנושא יוקר המזון ומוצרים נוספים, יש לתת את הדעת על כך שהוא משפיע על היכולת המוגבלת ביותר של צעירי ישראלים להגיע לדירה, קל וחומר כשהמחירים מתייקרים בקצב רצחני משנה לשנה. כל עוד נושא זה לא יטופל לעומק ויתאפשר לדוגמה לפתוח לחלוטין את היבוא ו/או לבטל את המע"מ גם על מוצרים יקרים יותר דוגמת מוצרי חשמל ועוד, יימשך מעגל הקסמים זה שגורם לכך שמשנה לשנה יותר ויותר ישראלים נותרים מחוץ ליכולת להגיע לדירה.
על כן, לסיכום, חשוב שכולנו נדע כי העובדה שמחירי הדיור ממשיכים לזנק איננו אך ורק בשל היצע דל, אלא גם בשל מונופולים ויוקר מחיה שבפועל דוחפים את מחירי הדיור כלפי מעלה, כאילו לא חלפו עשור שנים מאז ימי המחאה החברתית. הגיע הזמן לשנות את המצב!