קשה לי להבין את ההיגיון סביב הטרפת הנוגעת לסוגיית נתב"ג והשבים מחו"ל. מדינת ישראל אדומה! והיא סובלת מזן הדלתא. בדיוק כמו מדינות אחרות בעולם... למעשה, המדינות האחרות בעולם אמורות לחסום את כניסת הישראלים שבאים אליהן ולא ההפך. אבל, אני באמת מתקשה להבין מה ההבדל בין מי שנוסע לכפר יונה או כפר סבא (בזמן שהן אדומות) וחוזר הביתה בהשוואה למי שטס ללונדון או דובאי וחוזר הביתה. בעצם יש הבדל! זה שטס - עובר בדיקות לפני העלייה מהמטוס - ועוד בדיקה לאחר הירידה מהמטוס ועוד פעם כל הסיפור כשהוא חוזר... בדרך גם מקפיד על מסיכה על הפנים יותר מהרגיל...כך שהוא פי כמה וכמה בטוח ומבוקר ממי שסתם חזר מכפר סבא... שנסע לשם באוטובוס, שישב במסעדה, שהסתובב בקניון או היה בחדר כושר.... באופן לא מפתיע, במדינת ישראל המוקפת בגדרות ונטועה בלב המזרח התיכון העויין ברובו - הזכות לצאת לחו"ל היא זכות יסוד "מעין חוקתית". ואמנם, אין להתפלא שהיא קבועה ממש בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו (סעיף 6). אתם מבינים? עד כדי כך חשובה ויסודית היא הזכות לצאת לחו"ל.... נדמה שהאצבע השוללת אותה לאחרונה קלה על ההדק. וכמוסבר לעיל, אפשר שכבר אין ביטחון שהיא נעשית באופן מידתי ולתכלית מספיק ראויה... ובכלל - נדמה שמרוב היסטריה, ההיגיון כבר עזב אותנו מזמן. לישראלים, כאמור, לקחו את זכות היסוד ולמעשה ו"כלאו" אותם בארץ. בתגובה הם מסתערים בלית ברירה על המלונות בארץ ששודדים אותם במחירי הפקרות כאשר כל המלונות בתפוסה מלאה. מי שלא ביקר בימים אלה בחדר אוכל במלון - לא ראה מסיבת קורונה איכותית מימיו... חדר האוכל מפוצץ. חצי מהאנשים בלי מסכות. רבע הולך עם המסיכה - ישאלי-סטייל - תלויה על הסנטר... ורבע אחרון, עם מסיכה אבל לא על האף... ואז גם מגיעה ההברקה - אם אתה יושב ליד השולחן ואוכל - אתה מוריד את המסיכה. ערב שבת. כל המשפחות מקדשות, שרות שירי שבת, אוכלים שותים מדברים - הכל בלי מסיכות ובצפיפות שיא של לול תרנגולות עמוס. בקיצור בדיחה! שום תו ירוק ושום נעלים! התו הירוק לא באמת יעיל. גם לסגר אף אחד מהישראלים לא באמת יציית. והוא לא יעיל. סגירת נתב"ג לא הגיונית ולא מידתית. אז למה בכל זאת זה קורה? - כי התקשורת משתוללת עם הספורט הלאומי של ספירת מספר החיוביים והטרפת הציבור - שעה-שעה - עם נתוני התחלואה (חיוביים). מגוחך במיוחד - הוא לצפות בפאנל הכתבים באולפן שישי ובכלל. יושבים כולם - צפופים - כתף אל כתף - עם מבט רציני ומסיכה על הפנים. ואז... מי שמדבר - מוריד את הסיכה ומתחיל להמטיר וירוסים על כל היושבים... כידוע - המסיכה לא ממש מגנה מפני קורונה - אלא חוסמת ביעילות חולה מלהדביק את חבריו. כלומר - אם חולה מדבר אליך ויש לך מסיכה על הפנים - זה לא יעזור לך... אתה תופגז בתרסיס (אירוסול) נגוע. אז אם הכתב שמדבר מוריד את המסיכה ומתחיל לצעוק באולפן - הרי שבאותו הרגע - בועיות רוק מקרוסקופיות מציפות את האולפן נישאות על גבי נאום התוכחה של אנשי התקשורת שזועקים - "צריך לעשות משהו" "אין אסטרטגיה" "אנחנו במגיפה" למה הממשלה לא פועלת...ומה לא... קשה להבין את ההיגיון... עוד משחר נעוריי - תמיד התרשמתי מהעוצמה של עם ישראל. בתקופת פיגועי ההתאבדות - יממה לאחר פיגוע מחריד - מגיעים זק"א - מגיע מס רכוש - מסדרים הכל - מפנים גופות, מנקים, צובעים והופ - חוזרים מייד לשגרה! הסיסמה היא - "לא ניתן לטרור לנצח אותנו ולקלקל לנו את שגרת החיים" ... אנחנו כבר התבגרנו. אנחנו מבינים שלא ניתן לנצח את הטרור. אבל ניתן שלא לאפשר לטרור לנצח בכך שתופר שגרת החיים שלנו. הבנו כבר מזמן שזהו הניצחון. גם האמריקנים הבינו את זה. במנהטן - פינו את הריסות התאומים - קברו 9000 מתים וחזרו מייד לשגרה. הם אומנם הכריזו שהם הולכים לנצח את הטרור ולחסל את הטאליבן. אבל עכשיו הם כבר נסוגים מאפגניסטן ומבינים - שאת הטרור לא מנצחים - אלא שפשוט לא נותנים לו לנצח. אותה התובנה הייתה אמורה להנחות אותנו במלחמה בנגיף הקורונה. אלא שמשהו השתבש אצלינו בדרך ובגדול. לעת הזו, נראה שהממשלה הזו, לפחות חלקים שבה, מנסה להחזיר את הסיסמה הזו לחיים. ולצד הקורונה לתת לחיים להמשיך ולהתנהל... עדיין נשמעות סיסמאות די מטופשות בסגנון "אנחנו ננצח את זו הדלתא" וכו'... העניין הוא שלא ניתן לנצח וירוסים כמו שלא ניתן לנצח את הטרור - אפשר רק לרסן אותו. להחליש אותו. אבל כמו כמו בטרור - זו מלחמה אינסופית שלא נגמרת. היא חשובה. והיא מצילת חיים. אבל אין לה סוף והיא לא מסתיימת ב"ניצחון". בכל פעם מופיעה מוטציה חדשה (ובטרור - ארגון או תא חדש) והמלחמה נמשכת. אבל יש ניצחון - והוא בחזרה לשגרה כמה שיותר מהר! וזו המשימה! ואם השרה איילת שקד טוענת שצריך לדעת להכיל את הקורבנות בעצב אך להמשיך הלאה - זוהי טענה ששואבת יסודותיה ממה שהעם הזה עשה מאז קום המדינה אל מול קורבנות הטרור והמלחמות. כמו אז - כך גם היום. ומי שמתנפל על שקד בחמת זעם על שהעזה להגיד את שאמרה - נכנע לטרור! ומאפשר דווקא לו לנצח.