הטלוויזיה הקהילתית הוקמה בשלהי שנות ה-80. היא שודרה על-ידי חברות הכבלים באזורי השידור של כל חברה. מאז עברו מים רבים בנהר, הערוץ הוכר כחיוני ונמצא תחת חסות המועצה לשידורי כבלים והלווין.
מיום הקמתו הערוץ לא זכה ליחס הראוי כפי שערוצים קהילתיים במדינות מעבר לים מקבלים. הדבר החל בדחיקת מספרו של הערוץ ששודר באפיק 9 (נגזל על-ידי הערוץ לדוברי רוסית), בהמשך הוזז לאפיק 25 (היום הערוץ הים התיכוני) ונכון לעת הזו הוא נמצא במקום 'המכובד' באפיק 98.
ממשלות ישראל מאז ומתמיד שאפו לסגור את הערוץ מסיבות פוליטיות (לחץ של חברת הוט וחברת יס), ומסיבות תקציביות (להימנע מתמיכה על-פי חוק של 3 מיליוני שקלים לשנה ל-130 קבוצות משדרות בערוץ). גם בעת הזו, בממשלת השינוי שקמה לאחרונה, מסתמנת נטייה ברורה לחסל את הערוץ.
במפגש חירום שיזמה האגודה לתקשורת קהילתית עם רכזי הקבוצות המשדרות בערוץ, דיווח היו"ר יוחאי רוטנברג על כי המגעים עם הגורמים במשרד התקשורת ומשרד האוצר נופלים על אוזניים ערלות ומירב הסיכויים שמתקרב קיצו של הערוץ. "אנחנו ב'המשבר' (בהא הידיעה) שלא הכרנו מתחילת הקמתה של הטלוויזיה הקהילתית.
שר התקשורת לא מעוניין ולא רוצה בהמשך הפעלתו של הערוץ הקהילתי ואינו מוכן לאשר את התמיכה לקבוצות המשדרות מתקציב משרדו". אם אכן תבוטל התמיכה בתקציב לשנים 2022-2021 הדבר יקרב את קיצו של הערוץ. בקשה לתגובה ממשרדי התקשורת והאוצר לא נענו.
(
ראו ידיעה באתר)