סעודיה היא "החשוד המיידי" בפיגוע בשל האידיאולוגיה עליה הושתתה הממלכה הסעודית מאז הקמתה. ב-1925 כבשו את רוב חצי האי ערב הסעודים, שהשתייכו לתנועה הווהאבית המייצגת את הקו הנוקשה ביותר באיסלאם הסוני. כמתנגדים חריפים לשיעה ולפולחן הקברים העממי באיסלאם, הווהאבים ערכו פעולות טרור עוד במאה ה-19, כאשר פגעו בצליינים לקבר הנביא מחמד וניפצו קברים בחצי האי ערב, ואף פשטו על כרבלא בעירק, מקום קבר נכדו של מחמד חוסיין ורצחו צליינים שיעים. עבד אל-עזיז בן סעוד, מייסד ממלכת סעודיה, הקים למעשה ממלכה פונדמנטליסטית קנאית המחילה את חוקי השריעה על בסיס האסכולה החנבלית, השמרנית ביותר באיסלאם הסוני.
גילוי הנפט בממלכה והתעשרותה המהירה אומנם מיתנו את מדיניותה של סעודיה בתחום החוץ, אך גם אפשרו לסעודיה לשמש כמקור המימון העיקרי לארגונים איסלאמיים ברחבי המזרח התיכון וגם בשאר העולם. סעודיה גם הקימה ומימנה מוסדות חינוך ודת ברחבי העולם המפיצים את המסר הווהאבי הקיצוני. רבים מהממסדים הללו היו כר פורה לגידול הגרועים שבג'יהאדיסטים והטרוריסטים באזור. רק בשנות ה-90 החל הממשל הסעודי להיאבק נגד הטרור, לאור נסיבות מלחמת המפרץ הראשונה נגד משטר
סדאם חוסיין.
ארגון אל-קאעידה ראה בנחיתת החיילים האמריקנים על אדמת סעודיה בגידה בעקרונות האיסלאם והחל בגל פיגועים נגד הממלכה. מאז מתגאים מלכי סעודיה במאבקם נגד כל ארגוני הטרור בתיאום עם ארה"ב. אולם החשד הוא שגורמים לא-ממשלתיים או ממשלתיים-למחצה ממשיכים לתמוך ולממן את הטרור. הסיוע הסעודי לגורמים פונדמנטליסטים במלחמת האזרחים בסוריה העלה מחדש את החשד כי סעודיה לא ממש "חזרה בתשובה".
הפניית האצבע המאשימה לסעודיה איימה לפגוע בקשרי החוץ שלה ולהזיק בסופו של דבר גם לכלכלתה. אירוע ה-11 בספטמבר השפיע מאוד על מערכת האינטרסים של הממלכה ודחף אותה להתאמץ לשפר את תדמיתה בעולם. יש הקושרים בין הפיגוע להצעת השלום הסעודית בליגה הערבית מ-2002 הכוללת שלום הכולל את כלל מדינות ערב בתמורה לחזרתה של ישראל לגבולות 1967. בשנים האחרונות מתאמצת הממלכה, בעיקר ביוזמת יורש העצר מחמד בן סלמאן לגלות פתיחות ומתינות ביחס לזכויות אזרח ולקידום נשים, אומנם בצעדים איטיים וזהירים בשל כוחם הרב של אנשי הדת.