במשרד האוצר מתפארים במספר שיא של משרות פנויות במשק, אך התמונה נוצצת פחות כשבוחנים אותה לעומק. רבות מהמשרות מתאפיינות בשכר נמוך או בעבודה פיזית ושוחקת ובגלל זה אין היענות לביקוש. לפי הדוח האחרון של החשב הכללי באוצר על הוצאות השכר של גופים ציבורים ומשרדי הממשלה, עולה שכ-96% מעובדי הקבלן ברשויות המקומיות ו-94% בחברות ממשלתיות משתכרים שכר נמוך מהשכר הממוצע במשק.
בחודש מרס נחתם הסכם קיבוצי בין ההסתדרות והארגון הארצי של מפעלי השמירה והאבטחה בישראל, שאמור היה להביא להעלאת שכר של בין 10% ל-15% עבור 80 אלף מאבטחים. יו"ר ההסתדרות, ארנון בר-דוד אמר בטקס החתימה: "רגע לפני חג הפסח, אני שמח לבשר על חתימת הסכם קיבוצי חשוב והיסטורי בענף השמירה והאבטחה שישפר את הרווחה הכלכלית והתעסוקתית של עשרות אלפי עובדים".
מאז חתימת ההסכם הקיבוצי עברה חצי שנה ועד עכשיו אף אחד מהמאבטחים לא קיבל שום תוספת לשכרם. כניסתו לתוקף של ההסכם הקיבוצי מותנה בחתימה של שרת הכלכלה והתעשיה, אורנה ברביבאי הממונה על זרוע העבודה ועל צו הרחבה. מאבטחים חוששים שההסכם לגביהם גם הפעם יישאר רק על הנייר כפי שקרה להסכם הקיבוצי הקודם בין הצדדים, שנחתם ב-2016, במסגרתו שכר המאבטחים, שהיה אמור להתעדכן בפעימה שנייה בדצמבר 2017 ולהעלות את שכרם בכ-1.5 שקל לשעה, אך לא עודכן במועד, ולא נכנס לתוקף מאז.
לא רק מאבטחים מחכים לאישור ההסכם הקיבוצי החדש על-ידי הממשלה, גם 145 אלף מטפלים ומטפלות סיעודיים ו-80 אלף עובדי הניקיון שהסכם הקיבוצי לא חודש לגביהם מאז 2013. מי אשם בכך שבשוק העבודה יש כל כך הרבה משרות פנויות, שאיש לא רוצה להתקרב אליהן? הממשלה, ההסתדרות או אולי המעסיקים? המצב במשק משקף ניצול לרעה של עובדים מוחלשים שמספרם זינק בשנה האחרונה בגלל מגיפת הקורונה ומצטרף לסדרת עיוותים בשוק העבודה בישראל.
לרובם לא עומדת הגנה של איגוד מקצועי וגם הסכמים קיבוצים אינם תמיד מגנים עליהם בפועל ולא תמיד מאושרים על-ידי הממשלה. עובדי הקבלן מחויבים לשלם להסתדרות 0.75% מהמשכורת כדמי טיפול ארגוני. למרות זאת, ההסתדרות במשך שנים לא טיפלה ולא מטפלת בעובדי הקבלן כמו בשאר העובדים במדינה וראיה לכך שההסכם הקיבוצי שנחתם לפני 6 חודשים עדיין לא אושר על-ידי הממשלה. היום עדיין אפשר לאשר את ההסכמים הקיבוצים ולשפר מצבם של עובדי קבלן אבל הזמן אוזל ואחרי אישור תקציב המדינה זה יהיה כמעט בלתי אפשרי.