זמן רב יחסית לא כתבתי טור. לומר את האמת, אין ממש אירועים דרמטיים שמשכו את תשומת ליבי כדי להתיישב ולכתוב. מאז כינונה של הממשלה חדשה, לפתע פתאום, שקט... נכון שהתקשרות אשר שהפכה מזמן למומיה, מנסה לעורר סקנדלים, ליצור מציאות שקרית, ומה לא? אז השקט היחסי מעצבן חלק מהבריות המבכות את אובדן כוח השררה, לכן הן מנסות, שוב ושוב, להוציא את נשק יום הדין, נשק עתיק יומין שיצורו במפעל הפוליטי הגדול ביותר ליצור שנאה יוקדת, שנאה שלא הייתה מביישת את גדולי שונאי ישראל: הליכוד והנספחת הטבעית שלו, ש"ס.
איני מקשיב לקליקה הנבזית הזו שהיא אוסף של חולי נפש המתהלכים כמדוכאים עלי אדמות, מקופחים ומלאי טינה לממסד שהקים את המדינה, בנה אותה, הציל את משפחותיהם של הבכיינים המקצועיים, אך הם לא הגיעו אל סיפוקם. אין טעם לחזור למנטרות השחוקות והשקריות המושמעות על-ידי נציגים אוטנטיים, יען כי אינטלקטואלים אולטימטיביים. קדחת.
קולותיהם של אלה לא יוכלו לשנות את המציאות. מה לא אמרו על הממשלה הנוכחית? הכל. גם כאן התקשורת היא משת"פית פעילה במלוא מובן המילה. לא אחת טענתי שראש הממשלה הנוכחי וחברתו למפלגה, שרת הפנים, אינם מייצגים את דעותיי. ההפך הוא הנכון. אני מביט אל תפקוד הממשלה ואיני מרוצה מכל פעולותיה ומעשיה. עם זאת, הממשלה הנוכחית מתפקדת. כן, כן, מתפקדת. כבר לא רטוריקה ופופוליזם זול מבית היוצר של נתניהו, לא הסתה פרועה כפי שהייתה בתקופת ממשלות נתניהו, לא פוליטיקה למען שרידות. זה לא שינוי? אפשר לבקר את הממשלה ואפילו מומלץ. מה שנתניהו וחבריו עושים זו התלהמות לשמה, גסות רוח, העמקת השנאה, ותו לא.
ביקורו של ראש הממשלה, נפתלי בנט, בבית הלבן היה מוצלח למדי. כל השקרים לפיהם בנט מכר את האינטרסים של ישראל לטובת הנשיא ביידן, לא יעברו. התקשורת המדבררת את נתניהו למרות מתקפותיו הנוראיות עליה, הצטרפה לחגיגה ותקפה. לא פלא שמצבם של כלי התקשורת, במיוחד ערוצי הטלוויזיה, קשה ביותר. חידוש היחסים הטובים עם נשיא מן המפלגה הדמוקרטי הוא חיובי ביותר וגם חיוני עבור ישראל. מה שבנימין נתניהו קלקל, הרס, במשך תקופתו, מנסה הממשלה הנוכחית לתקן. עובדה היא שהקונגרס אישר את בקשת הסיוע עבור כיפת ברזל. זה לא הישג? עבור נתניהו וחבריו לא. גם פעילותו המבורכת של שר החוץ ראויה לציון. בשלושה חודשים הוא הצליח לא רע אלא שבניגוד לביבי, יאיר לפיד לא ארגן פסטיבלים תקשורתיים.
גם הנאום של ראש הממשלה באו"ם היה סביר. אודה שציפיתי להרבה יותר. זה לא קרה הפעם. בהחלט ייתכן שבפעם הבאה יהיה יותר טוב. לא אהבתי את ההתנצחות בין ראש הממשלה לבין בכירי משרד הבריאות, מעל בימת האו"ם. הזירה המתאימה היא בממשלה ולא באו"ם. המבקרים כמובן קטלו את ראש הממשלה. שום דבר חדש בפוליטיקה. נאומו של ראש הממשלה בפתיחת כנס החורף של הכנסת היה מאוד ענייני. לעומתו, נתניהו חזר לכור מחצבתו: שנאה, שקרים, הסתה... כלום.
נדמה לי שרבים רבים סבורים שעידן נתניהו תם. מי שסבור שנתניהו יחזור לשלטון, משלה את עצמו. הפודלים בליכוד חוששים עד אימה לצאת נגד נתניהו. הם נמושות ותו לא. אלא שהחיים חזקים מכל תרגיל פוליטי. ככל שהממשלה הנוכחית תאריך ימים, כך ייקצרו סיכוייו של ביבי להישאר בראש הליכוד וממילא לחזור להיות ראש ממשלה. ימים יגידו מי צדק!
נתניהו יהפוך לאפיזודה חולפת בתולדות העם היהודי בארצו המחודשת. מכל שנות כהונו לא יישאר דבר אחד חיובי. מה הסיבה? כי לא ניתן להצביע על דברים חיוביים שעשה האיש שידע להפוך את השנאה לאומנות השליטה בהמונים מוסתים. כך תעבור לה תהילת העולם המדומה!