אנתוני בלינקן, מזכיר המדינה האמריקני, הבטיח לדמיטרוֹ קוּלֶבָּה, שר החוץ האוקראיני, כי מחויבות ארצות-הברית לביטחון אוקראינה ולשלמותה הטריטוריאלית משוריינת. במקביל, הכחיש דמיטרי פוליאנסקי, סגן-שגריר רוסיה לאו"ם, כי ארצו מתכננת, או תכננה, לפלוש לאוקראינה, "אלא אם יעשו אוקראינה, או מדינה אחרת, פרובוקציות כלפינו". בהקשר הזה הזכיר איומים רבים של אוקראינה ופעולות פרובוקטיוויות של ארצות-הברית בים השחור. גם דמיטרי פסקוב הזכיר את הפרובוקציות הגדלות נגד ארצו, והפנה את האצבע לפעילות חיל-הים האמריקני בים השחור ולטיסות ביון של נאט"ו. "איננו יכולים להישאר אדישים לפעולות הללו". כך אמר פסקוב, "אנחנו חייבים להיות על המשמר".
הספינות "הר ויטני" ו"פּוֹרטר" של חיל-הים האמריקני נכנסו לפני כשבועיים לים השחור. סרגיי שוֹיגוּ, שר ההגנה הרוסי, הגדיר זאת כ"איום על הביטחון האזורי ועל היציבות האסטרטגית". לדבריו, זה נעשה, כדי לבחון את הזירה במקרה, שאוקראינה תנסה לפתור בכוח את הסכסוך בדרום-מזרח אוקראינה. למערבולת הצטרפו האיחוד האירופי ונאט"ו, שהביעו חששות מריכוזי הכוחות הרוסיים בגבולות אוקראינה.
הפליטים מבלארוס
זירה חדשה למלחמה הקרה התפתחה בגבול בלארוס-פולין סביב ריכוז אדיר של פליטים, המנסים לחצות את הגבול לפולין, כדי להגיע לאיחוד האירופי. פולין והמערב מאשימים את רוסיה ביצירת המשבר. מתאוש מורבייצקי, ראש ממשלת פולין, טען, כי "מוח המשבר" נמצא במוסקבה. לעומת זאת, טוענת רוסיה, שהמשבר נוצר על-ידי האיחוד האירופי, שמתכנן עיצומים על בלארוס בעקבותיו.
המשבר פרץ כשרשויות בבלארוס החלו להוביל פליטים לעבר גבולותיה עם פולין ועם ליטא. טוענים, כי בלארוס מעודדת טיסות נוספות של פליטים מהמזרח התיכון, שאמורים לחדור לאיחוד האירופי דרך שתי המדינות. צבא פולין תגבר את כוחותיו בגבול עם בלארוס לאחר שחיילי בלארוס ניסו להסיר גדרות תיל, שפרסו הפולנים, ופליטים ניסו לחדור בכוח לפולין. בתגובה, הביעה רוסיה חשש, שמשבר הומניטרי "עומד להתרחש על-רקע אי-רצון האירופים להפגין מחויבות לערכיהם ההומינטריים", כדברי דמיטרי פסקוב.
האיחוד האירופי מאשים את בלארוס בעידוד מהגרים מהמזרח התיכון, מאפגניסטן ומאפריקה לנסות לחצות את גבולה באופן בלתי-חוקי - כנקמה על סנקציות, שהוטלו על בלארוס בשל הפרת זכויות אדם. אלכסנדר לוקשנקו, נשיא בלארוס, הכחיש, שהשתמש במהגרים ככלי-נשק נגד האיחוד האירופי. רוסיה הציעה, שהאיחוד האירופי ישלם לבלארוס - כפי שהוא משלם לטורקיה - כדי שתמנע מעבר פליטים לתחומו. נראה, כי רוסיה מנצלת את המשבר, כדי לפלג את האיחוד האירופי, או ליצור תירוץ להגדיל את נוכחותה הצבאית בבלארוס. לשם כך, טוענים, מנצלת רוסיה דיסאינפורמציה, פריצות למחשבים ומתמרנת את שוק האנרגיה.
האירופים יצרו תקדימים בתגובותיהם למשבר הפליטים. הם החליטו לממן הקמת גדר/חומה בגבול פולין בלארוס, ותקציב האיחוד כולל כבר שישה מיליארדי אירו, שהוקצו להקמת גדרות וחומות, שישמרו על גבולותיו. בנוסף, ביקש האיחוד האירופי מחברות התעופה להפסיק להטיס נוסעים מהמזרח התיכון לבלארוס - בניגוד לאמנת שֶנגן על מעבר בין מדינות.
בינתיים פרסמה חברת Mandiant האמריקנית לביטחון סייבר, כי בלארוס מעורבת מאז 2016 במערכות סייבר ודיסאינפורמציה נגד חברות מזרח אירופיות בנאט"ו. לדבריה, המערכות הללו נועדו לזרוע פירוד בנאט"ו, לגנוב מידע סודי, ולעקוב אחר מתנגדי הנשיא לוקאשנקו. החברה ציינה, כי בידה הוכחות מוצקות לפעילות הבלארוסית, אך לא הצליחה למצוא קשר ברור בינה לבין פעילות רוסית.