בשבוע שעבר נערכה פגישה בעלת השלכות משמעותיות למדינות האזור, כולל ישראל. העיתונות הישראלית העדיפה להתמקד בנושאים שוליים בפגישה, כגון עצם הפגישה של דיפלומט מערבי עם יורש העצר "רוצח העיתונאי
חאשוקג'י" לראשונה מאז 2018 (הארץ) וגינוי ההתנחלויות כמכשול לפתרון שתי המדינות (מעריב). אך אולי ראוי יותר גם להתייחס לעיקרי הפגישה: הסוגיה האירנית ולבנון.
צרפת אויבת מסורתית
העיתונות בצרפת ובסעודיה עסקה בחשיבות הפגישה פוליטית וכלכלית. למרות שצרפת מיישרת קו עם ארה"ב בסוגיית הגרעין, מטרת הפגישה מבחינת הסעודים לקדם את הקשרים הכלכליים בין שתי המדינות כמנוף לגיוסה של צרפת, מעצמה עולמית (מדורגת שביעית בעוצמתה הצבאית בעולם), כגורם אקטיבי מוביל נגד האיום האירני. צרפת מצטיירת בעיני אירן מאז המהפכה האיסלאמית ב-1979 כאויב לא פחות קטן מארה"ב. יש לזכור כי צרפת היא זו שהקימה את הכור העירקי שאיים בראש ובראשונה על אירן וקיימה קשרים כלכליים עם משטרו של
סדאם חוסיין. בשנים האחרונות ניסתה צרפת לשמש כמתווכת בשיחות הגרעין, מאמצים שדחתה אירן. זו האחרונה העדיפה לשאת ולתת ישירות עם ארה"ב.
מאבק על לבנון
נושא לבנון מהווה מוקד מתיחות משמעותי בין צרפת ואירן במזרח התיכון. צרפת נותנת החסות המסורתית של הנוצרים בלבנון, שניהלה את המנדט בסוריה ובלבנון בשנות ה-20 וה-30 של המאה הקודמת, עדיין רואה עצמה אחראית במידה מסוימת לגורלה של מדינת הארזים אותה ייסדה לפני כמאה שנה. ימי החסות הצרפתית על לבנון נראים כיום כהיסטוריה רחוקה. לבנון שעברה שתי מלחמות אזרחים, הפכה למדינה ענייה ומפוררת הנתונה לשלטון זר. סוריה ניצלה את מלחמת האזרחים לפלוש אליה ב-1976 ונסוגה רק ב-2005 אחרי שהאשמה על רצח רה"מ חרירי נפלה על נשיא סוריה בשאר אל-אסד. לוואקום שיצרה הנסיגה הסורית נכנסה אירן, שרק העצימה את שליטתה בלבנון באמצעות חיזוק חיזבאללה כלכלית וצבאית.
חזון חזרה לביירות "פריז של המזרח התיכון"
התקשורת בצרפת ובסעודיה לא רק הדגישה את עמידתן של שתי המדינות מול האיום האירני, אלא גם ציינה כי שתי המדינות מציעות ללבנון מודל כלכלי שיאפשר ללבנון לשוב להיות מה שהייתה פעם, מדינה ליבראלית רב-תרבותית עם כלכלה חופשית, בה תוכל ביירות לשוב להיות כמו לפני מאה שנה "פריז של המזרח התיכון", ביטוי שנמנעו הצדדים מלהזכיר (כדי לא להישמע קולוניאליסטים). במצבה העגום של לבנון, נראה החזון הצרפתי-סעודי כחלום רחוק. אך המאמץ להגשימו יצא לדרך.
ביום שבת, לקראת סיום השיחות בין צרפת לסעודיה, דיברו בטלפון שני המנהיגים הנשיא
עמנואל מקרון ויורש העצר הסעודי מחמד בן סלמאן מצד אחד של הקו, ונשיא לבנון מישל עאוון מן הצד השני. המסר שהועבר אליו ולרה"מ הלבנוני נג'יב מיקאתי הוא שקיימת אלטרנטיבה טובה ללבנון, בתנאי שתיענה לרפורמות שדורשת ממנה צרפת. במקום החסות של אירן הנתונה לסנקציות ומפרה את החוק הבינלאומי ושולטת בלבנון באמצעות ארגון הטרור חיזבאללה, מוצע סיוע של שתי מדינות עשירות, אחת היא סעודיה העשירה בעולם בנפט והשנייה צרפת מהמדינות המובילות באירופה.
כל עוד עובדת ממשלת לבנון עם אירן, סעודיה רק מחמירה את הצעדים נגדה. בחודש שעבר, סולק השגריר הלבנוני מסעודיה, הצעד הדרסטי שננקט אחרי שהעז שר ההסברה הלבנוני להעביר ביקורת על מלחמתה של סעודיה בתימן. סעודיה גם השפיעה על ידידותיה באזור (בחריין וכווית) לנהוג כמוה. המסר ללבנון ברור: המשך הקשר עם אירן יביא לעוד ועוד צעדים נגד לבנון שרק יחמירו את המשבר הכלכלי הנוראי במדינה.
הדרישה הצרפתית, כפי שהעלה אותה שר החוץ הצרפתי ביולי 2020, היא לערוך רפורמות כלכליות מרחיקות לכת בהתאם לדרישות קרן המטבע הבינלאומי ולהילחם בשחיתות והמעורבות החיצונית. הדרישה הסעודית מלבנון מתמקדת ביישום הסעיף בהסכם טאאף (1990) הדן בפירוק המיליציות בלבנון ומסירת כל הנשק לצבא לבנון. משמעות הדרישה בפועל היא פירוקה של הזרוע הצבאית של חיזבאללה.
חשיבותה של הפגישה הצרפתית-סעודית היא כאמור בהצגת האלטרנטיבה לחסות האירנית על לבנון, כזו שיכולה להניע את הרכבת הכלכלית של לבנון חזרה על פסים של הצלחה כלכלית. למרות שהשתחררות ממשלת לבנון מעולו של חיזבאללה נראית כיום כמעט בלתי אפשרית לאור עוצמתו של הארגון, האלטרנטיבה הצרפתית-סעודית יכולה לעורר תסיסה פוליטית ולהשפיע על גורמים רבים בחברה הלבנונית, כ-20% נוצרים מרונים פרו-צרפתים וכ-30% סונים שרבים מהם יעדיפו חסות סעודית על שיעית-אירנית.
לעמידתה של צרפת לצד סעודיה משמעויות לביטחונה של ישראל, למרות שישראל לא הוזכרה בשיחות. משמעות הדבר שישראל אינה ניצבת לבדה מול האיום האירני. צרפת רואה בצבא אירן איום על שלום אירופה וסעודיה רואה בה איום על העולם הערבי, אותו מתיימרת הממלכה להוביל. ככל שהקשרים הכלכליים בין צרפת וסעודיה יעמיקו, כך תגבר מחויבותה של צרפת לעמידה מול אירן, תוכניתה הגרעינית, הטילים ארוכי הטווח והמיליציות שהיא מטפחת במזרח התיכון בכלל ובלבנון בפרט.