ואל הכותרות בהרחבה

תמונות בתנועה מחיי דודה מגדה, מסופרות מפי אחיינה היתום, נתן, אשר חברי הלהקה מגלמים, כל אחת ואחד בתורו. זהו סיפורה של משפחת עולים חדשים, שהיגרו לתל אביב מאירופה, בשנות הארבעים. המספר הנו נתן ובמרכז העלילה דודתו, מגדה, מילדותו, שהופכת לאימו, לאחר פטירת שני הוריו ועד לפטירתה, בשנת 1977. נתלי שילמן, מורה לתנועה ומשחק בסטודיו למשחק ניסן נתיב, ליהקה קבוצת שחקנים יודעי במה, בוגרי הסטודיו, וביימה את ההצגה, כדרכה, עם זיקה למחול. להקת השחקנים פועלת בתואם ורוקדת את התמונות ובזה קסמה של ההצגה. אמנם בחיי מגדה נכחו גם אהבה ותשוקה ועם זאת, אוכל לומר שצפיתי באסתטיקה של עצב (מעורר דיכאון), יגון, אכזבות וכאב. כפי שאריאל זילבר שר, כך גם בסיפור "כריסטוס של דגים", בעיבוד זה למחזה, "חסד האושר הוא רק רגעים". "זה בא כמו צייד". אנסמבל צעירים של תיאטרון הסימטה, יפו. דצמבר 2021. מאת יואל הופמן, עריכת טקסט, בימוי וכוראוגרפיה - נתלי שילמן. אלדר ברוך - עיצוב סאונד ומוזיקה מקורית. יעל סקידלסקי - עיצוב במה ותלבושות. אורי רובינשטיין - עיצוב תאור. להקת השחקנים: רוני ארנון, דביר איילת השחר, איילת אופיר, לוטן וולמן, ולריה לייכטמן, לירן אוריצקי, בן עובד ברקוביץ.