בעשור האחרון כל תערוכה של קוסאמה בעולם מייצרת היסטריה, תורים ארוכים והזמנות חודשים לפני פתיחת התערוכה. מה הסיבה לקוסאמה-מאניה?
לא אפרט כאן את כל ההיסטוריה של האמנית שזוכה לכתבות נרחבות ולהצלחה עצומה, למרות שכבר 40 שנה היא לא מופיעה בחוגים האמנותיים. היא אישפזה את עצמה במוסד פסיכיאטרי ביפן בשנת 1977 ומשם המשיכה ליצור.
היא לקחה חלק בביאנלה בוונציה ב-1966 באופן לא רשמי, במיצב של כדורי כסף, מחוץ לביתנים. ב-1993 כבר הציגה באופן רשמי כנציגת יפן בביאנלה ה-45, כשהיא מלווה בפסיכיאטר האישי שלה. המוטיב המרכזי בביתן היה הדלעת המנוקדת שהפכה כבר לאיקון וסימן הכר שלה.
קוסמה מספרת על ילדות קשה והתעללות מצד אימה, שהוציאה את כעסה על ילדיה עקב הבגידות של בעלה. כבר מגיל 14 סבלה מהפרעות נפשיות, פחדים והזיות. כשהייתה בת 10 התחילה מלחמת העולם השנייה שהחריפה את מצבה הנפשי.
האמנות הייתה הברירה היחידה שלה. הבריחה מהמציאות. בעבודותיה משנים אלה אימצה את הטכניקה הזמינה ביותר: הקולאג'. בין המוצגים כאן - פניה עם חיות, רמשים ויצורים משונים מסביב.