מחזה שומט לסת נראה השבוע (22.12.21) במליאת הכנסת. לדוכן הנואמים עלה שר המודיעין אלעזר שטרן (יש עתיד), ומסר את תשובת הממשלה להצעת חוק שהגיש ח"כ שמחה רוטמן (הציונות הדתית) בנושא חוות דעת של רשות ציבורית בענייני חקיקה. במקור אמור היה למסור את התשובה שר המשפטים גדעון סער, אך הפעם כאמור עשה זאת שטרן. ואז, במופע יהירות בלתי נסבלת משך השר שטרן את הזמן, הוא חזר על עיקרי הצעת החוק ולאחר מכן אמר בזו הלשון: "זו הצעה לא רעה, שבנסיבות אחרות עם טיעונים אחרים היה אפשר להגיע אולי לנוסח... על-רקע תשובת הממשלה, הממשלה מציעה לכנסת להתנגד להצעת החוק הזאת". במילים אחרות: ההצעה שלך טובה, אבל הממשלה מתנגדת אליה כי אתה לא בא לנו טוב בעין. אנחנו מתנגדים סתם, כי אנחנו יכולים. שטרן, הממשיך את דורסנות הקואליציה, רומס כל נוהג פרלמנטרי. כאשר הממשלה מתנגדת להצעת חוק פרטית נהוג שהיא מנמקת זאת. לפעמים בנימוקים ענייניים ולפעמים בנימוקי פרוצדורה, אך לא לעולם לא בנימוקים אישיים או ללא נימוק. לא אחת נשמעו נימוקים כגון הנושא נמצא עדיין בבחינה, יש להצעת החוק עלות תקציבית גבוהה, הצעת החוק מורכבת מדי או נפלו בה שגיאות שונות, היא עומדת בסתירה לחוקים אחרים ושלל תשובות יצירתיות אחרות. הצעת החוק של רוטמן, שח"כים שבעבר ישבו באופוזיציה והיום יושבים בקואליציה, הגיונית ומתבקשת. מוצע בה לקבוע שאם רשות ציבורית הגישה לממשלה או לוועדה מוועדותיה חוות דעת הנוגעת להצעת חוק של חבר הכנסת או של ועדה מוועדות הכנסת העתק מחוות הדעת יועבר לידי חבר הכנסת או ועדת הכנסת על-ידי מזכירות הממשלה. עוד מוצע כי חבר הכנסת או הוועדה יוכלו להגיש התייחסות, וכי העתק יימסר גם לעיון הציבור. ספק רב אם גדעון סער, העומד בראש ועדת השרים לענייני חקיקה, היה נותן כזו תשובה לא-ממלכתית שכזו, ומאפשר לשטרן לעשות את זה מהמקפצה.