|
האיורים שפוזרו לאורך הספר, הם מעשה ידיו של אבי ז'ורנו והם מקנים לקורא את אווירת השממה המדברית
▪ ▪ ▪
|
System.String[]
|
|
שולי האוהל המואפל קמעה הורמו, והחוצה הגיחה דמות עטוית כאפייה צחורה נושאת בידה השמאלית מנורת לוקס רוחשת, ומניפה אותה אל על
▪ ▪ ▪
|
System.String[]
|
|
לאחר שכמעט טבע בשיטפון פתאומי הולך ומתעורר הסופר מעלפונו ורואה פנים שחומות בעלת עצמות לחיים גבוהות, ועיניים גדולות, שהביטו בו מתוך פנים עטורות שיער
▪ ▪ ▪
|
System.String[]
|
|
"אם בשעתיים של סרט רומנטי לא יתחדש הקליק" המשיכה "אזי אמשיך להחזיק בארוך (זה אני) לילה נוסף אצלי בחדר בתנאי מיטה מגבילים"
▪ ▪ ▪
|
System.String[]
|
|
|
מחזרים רבים [צילום: מרק נוימן/לע"מ]
|
|
|
|
|
|
|
|
|
| היחידה מחליטה להכניס את הגמלים למי ים נמוכים ולעשות איגוף רחב כדי להגיע לעורפם של המחבלים. מתברר שמי הים טובים לגמלים ומנקים את פצעיהם ואת הזוהמה שדבקה בהם. | |
|
|
|
|
אחד הגששים האיר את הסביבה בפרוז'קטור גדול ולפתע הוא רואה את עיניה היפות והכחולות של לטיפה
▪ ▪ ▪
|
System.String[]
|
|
ספרו של לביא מביא בפני הקורא את נופי סיני והערבה, את אווירת המתח הביטחוני והמלחמה נגד חוליות הטרור בראשית שנות השבעים
▪ ▪ ▪
|
System.String[]
|
|