לפני כארבעים שנה משפחתי הוזמנה על-ידי הורי תלמיד של רעייתי לארוחת ערב וקבלת שבת בבית של יוצאי מרוקו בשכונת עמידר בקריית שמונה. לפני התקרובת התנהלה שיחה על פרשת השבוע ושיר רדף שיר. בין השירים שרובם שמעתי פעם ראשונה, הופתעתי שארבעת הבתים הראשונים מהשיר "עַל כַּפָּיו אוֹתוֹ יָבִיא" של יורם טהרלב הושר תוך הדגשת המלים "עַל כַּפָּיו אוֹתוֹ יָבִיא לֶאֱלִיָּהוּ הַנָּבִיא"
היום אני מצטער, שלא יכולתי לספר למסובים לשולחן מה שאני יודע היום. אני מצטער שלא יכולתי לספר להם את הסיפור המרגש אליו התוודעתי אחרי כמה שנים, כשהם הרעידו את קירות הבית עם הקולות: "וְהוּא חֲלוֹם אֶחָד נוֹשֵׁא בִּלְבָבוֹ לִבְנוֹת כִּסֵּא לֶאֱלִיָּהוּ הַנָּבִיא".
באותו ערב התרגשתי, ששירו של המשורר יורם טהרלב שולב בשורה ארוכה של שירי דת בעברית ובערבית. התרגשתי, שהמסובים לשולחן ידעו בעל פה את מילות השיר של יורם טהרלב תוך כדי סלסול מרקיע שחקים של המילים אליהו הנביא. הערב אני מצטער, שלא יכולתי לספר למסובים לשולחן את הסיפור המרגש אליו התוודעתי מספר שנים לאחר מכן, כשיורם טהרלב סיפר באחת ההרצאות איך נולד השיר על הנגר החולם חלום אחד - לבנות כסא לאליהו הנביא.
יורם טהרלב, החייל בשרות סדיר, היה כתב בעיתון "במחנה גדנ"ע". ככתב של העיתון הוא ערך ראיונות עם עולים חדשים, שגרו בשכונת עוני בלוד. אחד המרואיינים עולה חדש ממרוקו הביע צער על כך, שבמרוקו הוא היה עמוס בעבודה ושכר נאה בצדה, ואילו כאן בארץ הקודש אינו מוצא עבודה במה שהוא יודע לעשות ואוהב בכל לבו לעשות.
יורם טהרלב הביע השתוממות בפני המרואיין, מדוע כנגר במרוקו היה עמוס עבודה וכאן בישראל אינו מוצא עבודה. כאן הפתיע המרואיין את יורם טהרלב, כשהוא הסיר סדין מכסא מפוסל בעבודה אמנותית מרשימה, עליו הצביע המרואיין, כשהוא אומר: "זה כסאו של אליהו הנביא. במרוקו היה ביקוש רב לכל כסא, שאני הייתי מנגר".
מסתבר, שבניית כסא לאליהו הנביא זה כל עולמו, ולעולם הזה היה ביקוש רב במרוקו ואילו כאן בישראל "אִישׁ אֵינוֹ בָּא לִקְנוֹת וְאֵין אִישׁ מְבַקֵּר וּשְׁנָתַיִם אֲנִי כְּבָר לֹא מְנַגֵּר". המילה "אֲנִי" של המרואיין הומרה בשיר על-ידי יורם טהרלב הומרה למילה "הוּא".
"בִּרְחוֹבֵנוּ הַצַּר
גָּר נַגָּר אֶחָד מוּזָר
הוּא יוֹשֵׁב בִּצְרִיפוֹ
וְלֹֹא עָשָׁה דָּבָר.
אִִישׁ אֵינוֹ בָּא לִקְנוֹת
וְאֵין אִישׁ מְבַקֵּר
וּשְׁנָתַיִם שֶׁהוּא כְּבָר לֹא מְנַגֵּר.
וְהוּא חֲלוֹם אֶחָד נוֹשֵׁא עוֹד בִּלְבָבוֹ
לִבְנוֹת כִּסֵּא לֶאֱלִיָּהוּ שֶׁיָּבוֹא
עַל כַּפָּיו אוֹֹתוֹֹ יָבִיא
לֶאֱלִיָּהוּ הַנָּבִיא.
וְהוּא יוֹשֵׁב וּמְחַכֶּה לוֹ
כְּבָר שְׁנָתַיִם חוֹלֵם הוּא שֶׁיִּזְכֶּה לוֹ
עַל סוֹדוֹ שׁוֹמֵר וּמְחַכֶּה לוֹ
מָתַי כְּבָר יַגִּיעַ הַיּוֹם . . ."