שנים על שנים הולכנו שולל (כסומים באפלה) על-ידי כל ממשלות ישראל ובסיוע התקשורת, להכרה כי חקלאי ישראל הם המקור והסיבה ליוקר המחיה ההולך וטופח בישראל. במקביל הטיפו לנו כי רק "פתיחת השוק" לייבוא מתחרה של גידולים חקלאיים יביא מזור למצוקה המתמשכת הזו. ההסבר והבכי של החקלאים אשר בקושי זכו לקבל פיסת זמן בערוצי התקשורת, בניסיון להציג את עמדתם ולהעמיד אותנו על האמת, נפל על אוזניים אטומות ובעיקר על לב עקר ומנוכר.
לא רק זאת, אטימות הלב לא אפשרה לנו להעריך ולשקלל (ואולי להוקיר), את הערך והמשמעות של אחיזתם ודביקותם בקרקע, את היתרון בפיתוח וטיפוח התוצרת המקומית ואת היותם שומרי הקרקע וגבולות המדינה. זאת ועוד, לא הצמחנו ולא נמצא בתוכנו האיש אשר יקום ויטיח בפנינו את השאלה: כיצד ייתכן שלכל המגזרים/הענפים נמצא מגן ותומך בתוך הממשלה? לאנשי הרפואה והבריאות הגנה מקיר לקיר מצד משרד הבריאות, לתעשיה והמסחר משרד התמס, לאנשי הביטחון משרדי המשטרה והביטחון. כך אצל כולם, למעט לחקלאים. לא רק שאין משרד החקלאות מגן ומסוכך עליהם, הוא זה אשר מקיים מולם מלחמה מתמדת. הוא מטיף ודוחף לייבא תוצרת חקלאית מתחרה מכל הבא ליד (אפילו מהאויב המר מעזה). בתקווה (שווא) שזה יצנן את המשק ויגרור הורדת מחירים.
סערת "הפסטה" אשר פרצה בתחילת חודש אדר (פברואר למניינם), טפחה על פנינו אך גם פקחה את עינינו. לפתע התוודענו למחוללים האמיתיים של יוקר המחיה. אלו הם היבואנים, אשר מחזיקים בבלעדיות סל גדוש ומגוון של מוצרי צריכה. לצד ה"זכות" להחזיק סל מוצרים גדול. הזדמן להם המזל לזהות את בורותה של הממשלה ושל הרגולטורים שלא השכילו ולא צפו את המשמעות של הפקדת גורל המשק וגורלנו בידי מספר מצומצם של גורמים תאבי בצע. בשל כך הדרדר השוק למציאות שבו מספר מצומצם של יבואנים ויצרנים קובעים את גורלנו כשכל דאגתם מצטמצמת לגובה השכר החודשי ולגובה הדיבידנד השנתי.
נקודת רתיחה
יש לציין כי היבואנים ובעיקר המובילים שבהם: "דיפלומט" ושסטוביץ, גררו גם את היצרנים המקומיים (כמו שטראוס ואוסם), לאמץ את מנהגם, להפעיל ללא כל סיבה מנגנון קבוע של "עליית מחירים תקופתית", בכל שנה או בכל הזדמנות שנקרתה בדרכם. אסתכן ואומר כי גם רשתות השיווק נפלו שולל לקסם הזה והם נתנו יד למנגנון חסר החמלה ומשולל ההצדקה הזה. למרבה האירוניה את כוחם הרומס הפעילו הרשתות רק נגד "כבשת הרש" - נגד החקלאים. הם כפו עליהם מחירי הפסד שהובילו הרבה מהם ליבוש השדות ולפרישה מאולצת ממקור מחייתם.
איש לא יבין למה מעולם לא נעשתה בדיקה כיצד "מצליחים" היבואנים הללו לחסום כל יוזמה או ניסיון ל"יבוא מקביל", כיצד הם "מגייסים" את כל המנגנונים האמורים להבטיח את טובת האזרח. כדי לאשר להם לייבא עוד מוצר חדש לסל הגדוש הקיים, זאת בשעה שכל ניסיון אחר של יזם "חדש" נכשל במשימה ונחסם, או על-ידי משרד הבריאות או על-ידי מכוני התקנים או על-ידי רגולטור אחר.
כמאמר האמרה "מוטב מאוחר מאשר בכלל לא", סוף-סוף ברור לנו היום מי הם אלו אשר הביאו את השוק והמחירים לנקודת רתיחה. אלו היבואנים תאבי הבצע, חסרי החמלה ומשוללי המוסר. ממולם נשפיל מבט אל "כבשת הרש" - אל החקלאים, נבקש מהם סליחה על אשר שנים על שנים נעשה להם עוול הן מצד הממשלה ובראשם משרד החקלאות, הן מצד הרשתות שהפעילו עליהם מכבש מרושע, הן מצד התקשורת אשר העצימה את הסטראוטיפ שהודבק להם ולמרבה הצער גם מצידנו אנו על אשר עצמנו עניים שלא לראות את האמת ולא להבין את מצוקתם.
מסורה התודה וההערכה לאותם גורמים, הן בתקשורת ובעיקר ברשתות החברתיות אשר למדו, חקרו ואזרו אומץ להציג את המציאות הערומה והאמיתית. הם אשר העמידו אותנו על התפישות המוטעות שבהם אחזנו שנים על שנים. אלו נוצלו על-ידי מחוללי השוד והגזל לעשוק ולדרדר חצי מדינה לעוני ולמצוקה. נאמץ ונחבק את חקלאים שעוד נותרו וממשיכים ליצר ולשמור במסירות ובענווה ראויה על קרקעות המדינה. כל שנותר שהממשלה וגורמי הרגולציה יפעילו את סמכותם ויאזרו אומץ להיאבק בגורמים ובמונופולים מחוללי ההתייקרות.