שום לקח לא הופק ולא נלמד מפרעות תשפ"א. שוב דם יהודי הפקר, חיי יהודים נתונים בסכנה וכמעט אין פוצה פה ומצפצף. שוב אנשי הציבור שבקצוות, נרתמים להחליף את המשטרה ואת ההנהגה האחראית לגורל אזרחיה, ממלאים את החלל הריק ונוכחותם הופכת לנושא המרכזי התערבותם של נציגי ונבחרי הקצוות מפספסת את המהות. המהות היא אחת - המאבק בשמעון הצדיק הוא חלק ממאבק האיתנים על האחיזה בירושלים בירת העם היהודי. הפוגרומים, ניסיונות הרצח בשמעון הצדיק הם ההמשך הישיר של פרעות תשפ"א, ההתקוממות הטרוריסטית שהתקיימה בערים המעורבות בעידוד הטרוריסטים מבית ומחוץ.
משפחת יושבייב בחרה לקבוע את ביתה בשכונת שמעון הצדיק בירושלים, בירת העם היהודי. המשפחה בחרה במקום מאתגר ומורכב מאוד, המיקרוקוסמוס של המציאות הקשה במאבק אשר לא נולד ב-1948 אלא הרבה הרבה לפני, מאבק שהיה למלחמת הקוממיות של העם היהודי אשר טרם תמה. מאבק אשר לא נולד עם הגעתם של ח"כ איתמר בן-גביר או ח"כ מוסי רז, זהו מאבק שהתחיל עוד טרם שהגיחו השניים לעולם.
משפחת יושבייב בחרה להתיישב כחוק בנכסים יהודיים אשר אין חולק על חוקיותם פרט, לפורעי החוק ומייצרי הנרטיב המכנים עצמם פלשתינים אך מסרבים להיפרד מתעודת הזהות הכחולה. משפחת יושבייב סובלת באופן מתמיד מחלק משכניהם הערבים בשכונה. תשע פעמים הציתו מחבלים עם תעודות זהות כחולות את רכבו של אבי המשפחה, טל. תשע פעמים הציתו את רכב המשפחה והאמינו או קיוו כי המשפחה הציונית, הפטריוטית תישבר, תיכנע, תניף דגל לבן, תרים ידיים.
משפחת יושבייב איתנה, חזקה ומסרבת לוותר על ביתה על-אף איומי מחבלים ופורעים, שונאי יהודים. בשבת האחרונה, אל מול הפקרת חיי המשפחה היהודית, עלו המחבלים בתעוזתם ושרפו את בית משפחת יושבייב אשר חייהם ניצלו בשל היעדרותם מהבית. לראות את תוצאת ההצתה בחדר הילדים ורק לדמיין מה היה יכול חלילה להתרחש.
המסר של הפקרת יהודים בלב בירת העם היהודי, עיר הנצח, ירושלים, הוא מסר המחלחל אל המחבלים הפועלים ללא לאות ובכל הדרכים לגרשם מביתם. היכן משטרת ישראל? היכן המודיעין המפואר? היכן הכוחות המיוחדים שיעצרו את המחבלים עוד לפני שהם מצליחים לשרוף בית של יהודים רק בשל יהדותם? מדוע כוחותינו היקרים אינם פועלים בסמוי ובגלוי טרם שיתרחש האסון ותתרגש הצרה?
טרור בלב מדינת ישראל
היכן אנשי המוסר, אבירי הצדק, אנשי המופת המגנים בזעם קדוש כל קשקוש גרפיטי של נער מתבגר ובצדק, היכן העמותות המתפרנסות וממומנות על-ידי שונאי יהודים ברחבי העולם? היכן העמותה למען, ארגון הגג, רבנים למען, רופאים לזכויות? אנשי הצדק לוקים בעיוורון כשמדובר ביהודים. היכן הפוליטיקאים המסתערים בידיים חשופות, חשופים בצריח על כל מה שמתחזה לעוולה? היכן מחרפי ומגדפי, תובעי ודורשי, מוציאי דיבת הארץ רעה, בארץ ובעולם?
איה האוטו אנטישמים העסוקים בהשחרת מדינת ישראל ולוחמיה, מפקדיה ורבניה בעולם, ממציאי נרטיב האפרטהייד המומצא. מהדורות החדשות לא נפתחו בסיפור המזוויע של ניסיון רצח משפחה יהודית בעיר הבירה, פרשנים לא צקצקו, מגישות לא נאנחו אנחה עמוקה קורעת לב והרימו גבה סוררת. לאדוני המוסר, מצליפי הדמוקרטיה לצד אבירי החרות, לא הייתה מילה לומר על ניסיון רצח ושריפת משפחה יהודית, מטרים בודדים מהמטה הארצי של משטרת ישראל.
בקבוקי תבערה על בית יהודי במדינת ישראל בשנת תשפ"ב. הטרור של מחבלי ירושלים בלב מדינת ישראל הוא אינו גזרת גורל. במציאות שפויה, ראש הממשלה ונשיא המדינה היו מוציאים הודעה מיוחדת, השר לביטחון פנים, המפכ"ל, מפקד מג"ב היו מתכנסים לישיבת חירום ופועלים ללא שהייה.
יהודים מכל רחבי הארץ היו מגיעים לשמעון הצדיק לחבק, לעטוף, לסייע למשפחת יושבייב, להודיע לעולם כולו, כולל למשטרת ישראל ולהנהגת המדינה, שמשפחת יושבייב אינה לבדה במאבקה על הזכות לחיות בכל מקום במדינת ישראל היהודית הדמוקרטית. הכל התעלמו מניסיון הרצח ומהבערת עוד בית של יהודים,
עד שהגיע ח"כ איתמר בן-גביר והקים לשכה בשכונת שמעון הצדיק כדי לאלץ את זרועות הביטחון להגן על יהודי שמעון הצדיק. משהגיע בן-גביר נמצא האשם. לא הטרוריסטים הממאנים להיפרד מתעודת הזהות הכחולה, הם הפורעים, הם המסיתים, הם המציתים, הם המבקשים ליטול נפשם של יהודים בשל יהדותם.
החלטות אנטי ישראליות
נמצא האשם, נמצא הפושע, נמצא הטרוריסט, איתמר בן-גביר. עכשיו אפשר להירגע, מצאנו את האויב והוא כבר יוקע אל עמוד הקלון הציבורי על-ידי משטרת המחשבות הפוליטית, על-ידי משטרת ישראל, על-ידי מתסיסי העמותות הממומנות, על-ידי הג'יהאד, על-ידי החמאס, על-ידי "ידידנו" מממני עמותות השנאה.
לו היו גורמי הביטחון לצד הנהגת המדינה מגיבים מיד, הרתעתי כלפי המחבלים עם תעודות הזהות הכחולות, לא היה איתמר בן-גביר נכנס לחלל הריק. מה אפשר לצפות מההנהגה הנוכחית אשר עסוקה בתמיכה של מדינת ישראל בחזרת ארצות הברית לתמיכה ולחברות עם אונסקו, אותו אונסקו ממנו פרשו ארה"ב וישראל לפני ארבע שנים בעקבות החלטות אנטי ישראליות בלתי פוסקות.
החיבור בין שכונת שמעון הצדיק בבירת ישראל להחלטת ההנהגה הנוכחית העסוקה בחזרה לחברות באונסקו הארגון הפרו פלשתיני, הארגון שקיבל את הרשות הפלשתינית במעמד של מדינה, הארגון שרואה בכותל המערבי, מערת המכפלה וירושלים נכסים פלשתינים. ומשפחת מושבייב, שאלוקים יעזור להם, כי המדינה הפקירה אותם לגורל המחבלים בבירת העם היהודי.