"תראה איזה עולם", אמר לי הבוקר ידיד, "עוד לא הסתיימה הקורונה וכבר נוחתת עלינו מלחמה עולמית".
"יכול להיות שיש דווקא קשר בין הדברים" עניתי, "ודווקא בזמן שהמערב נחלש מאוד מהקורונה, בוחר משטר אוטוקראטי לנסות להשתלט על חלק מהמערב אולי כמבוא לניסיון השתלטות רחב הרבה יותר".
"אבל", אמר הידיד, "הרי גם ברוסיה יש קורונה".
"נכון", הגבתי, "אבל צריך להבין את הראש במשטר אוטוקראטי כמו ברוסיה, סין, קוריאה הצפונית ואירן, שפועל הפוך מהראש הדמוקרטי של המערב. לנו חשוב הפרט, האזרח שבוחר את המנהיג, ולכן ההנהגה בדמוקרטיה חותרת להשביע את רצון האזרחים. במשטרים אוטוקראטיים המנהיג קובע את רצונו הוא, שבדרך כלל מטרתו היא שליטה, כוח והישגים חומריים, מבלי להתחשב במה מרגיש וחושב תושב המדינה.
זו הבעיה המרכזית שלנו במערב הדמוקרטי החופשי, במיוחד בזמן של מנהיגות חלשה ורופסת, שאנחנו חושבים שהצד השני, האויב, חושב כמונו ומנסים להרגיע אותו בדיפלומטיה וסנקציות, שהן חסרות סיכוי, ולא פותחים במכת מנע צבאית שהיא הדרך היחידה שיכולה לעצור תוקפנות של משטרים אנטי דמוקרטיים.
כל עוד לא ילמד המערב את השגיאות הקריטיות של ערב מלחמת העולם השנייה שעלו במיליוני קורבנות, אנו נתונים בסכנה של מלחמת עולם שלישית שעלולה לעלות הפעם במיליארדי קורבנות".