רוסיה של פוטין היא מעצמה גדולה. מעצמה שקמה על חורבותיה האידיאולוגיים של קודמתה, הקומוניסטית (1991), כשהיא נושאת ב-D.N.A שלה, לא רק את זכרונות עברה הסוציאליסטי המפואר, לפחות לדעת אזרחיה, אלא גם דרכי התנהגות, ומחשבה, שהן חלק מלשד עצמותיה כיום. בתוך מבנה נפשי ומנטליות מיוחדים אלה, כלול זכרון ילדות, בו חבויות עוללות מלחמת העולם השנייה, עת איבדה מעצמה זו, שנתפסה, כשמכנסיה משולשלים מטה, כ-20 מיליון איש, אישה וילד.
אירוע היסטורי מפלצתי זה, נוצר כהמשך להסתערות הגרמנית המוטרפת לעבר בירתה, מוסקבה. ליעד זה, הגיעו הגרמנים, תוך ארבע חדשי לחימה בלבד. כן. בריה"מ הצילה, בקרבות בלימה אמיצים, בשערי מוסקבה, את העולם, גם את חלקו הדמוקרטי, מאובדן ודאי בידי המטורף מנירנברג. נזכור רק כי במסע בכיוון ההפוך נאלצו הסובייטים להשקיע 4 שנות לחימת דמים עזה, שרק בסופן מצאו עצמם בברלין...
אחד הלקחים הבוערים כאש בעצמותיה של מעצמה זו, היא חובתה לדאוג לכך שתהיה תמיד חגורת ביטחון סביבה. חגורה זו תבטיח שהיא לא תיקלע לסיטואציה פוליטית-ביטחונית דומה לזו שפקדה אותה בשנת 1941, כאשר אותה מתקפה לא צפויה, כנ"ל, מביאה 3 מיליון חיילים גרמניים אל פאתי מוסקבה, מוחקת תוך כדי כך חלקים ניכרים מרוסיה האירופית, גם מסבכת את רוסיה במלחמה עולמית, בהיקף ובממדים אותם לא חזה העולם לפני כן.
יש מקום להבין, באספקלריה רחבה יותר, דפוס התנהגות זה גם מזווית אחרת לגמרי, הפוכה ממש: הבוחנת כיצד התנהגו הרוסים והאמריקנים במשבר קובה. באוקטובר 1962 הונח על שולחנו של הנשיא קנדי, דוח, המספר לו כי הסובייטים החלו לחמש את יחידותיהם המצויות בחופי קובה, בנשק גרעיני. יש להדגיש אוקראינה: גובלת ברוסיה, לא כך המצב בקובה... קנדי נאלץ להגיב כשהתברר לו שתוך שבועות מעטים תעמוד ארה"ב במצב חדש: אקדח גרעיני מופנה לרקתה...
הנשיא האמריקני עמד בפני החלטה גורלית: לעצור את הצי הרוסי בפעולה מלחמתית שהייתה עלולה להביא לפרוץ מלחמת עולם שלישית (גרעינית), או להבליג ולחפש נוסחאות דיפלומטיות... כמנהגן של הדמוקרטיות המערביות מאז ומעולם... מצב דברים כזה, היה מותיר את ארצות הברית במעמד של מדינה - מעצמה לשעבר, שהפכה להיות נתונה לסחיטה בידי ברית המועצות ואפילו באמצעות מדינה שלוחה/גרורה של בריה"מ שבראשה עמד פידל קסטרו, בעל ברית של רוסיה הקומוניסטית.
המשך הסיפור ידוע. האיום על חרושצ'וב פעל את פעולתו, ראש ממשלת בריה"מ מצמץ ראשון. הוראה ניתנה לצי הרוסי לסגת מקובה. העולם נשם לרווחה. אלא שלא את כל הסיפור אמרו לכם. את האמור לעיל סיפרה המדיה בהרחבה. מה שלא סיפרו לכם, ובכך עשתה המדיה שרות גדול לקנדי ולפוליטיקלי קורקט, דאז, הוא שהיה זה הסכם בי-לטראלי. מקבילי. חרושצ'וב דרש וקיבל פינוי של כל הטילים הגרעיניים שהציבה ארה"ב על אדמת טורקיה, משמע גם בטורקיה, הקרובה לבריה"מ, נראו טילים אלה ובצדק כמאיימים. שוב הודגם סירובה של מעצמה להיותה נתונה לאיום של טילים גרעיניים, בסמוך לגבולה.
ומה קרה עתה? מזל טוב לרך הנולד... מצב כמעט זהה: נאט"ו וארצות הברית דורשות מרוסיה להתפרק מחגורת הביטחון שלה - המורכבת גם מאוקראינה. זאת לאחר שחלק ממרכיביה של חגורה זו בעבר, כפולין, בלארוס, לטביה אסטוניה וכ"ו, כולן מדינות שהיו פעם חלק, בצורה זו או אחרת, מחגורת ההגנה על ברית המועצות, והנה חלק מהותי זה, נלקח ממנה.
פוטין מאמין, אף אומר זאת לאלה משומעיו המוכנים להקשיב לו, כי כדי שרוסיה תמשיך להיות מעצמה חשובה, כדי שגבולותיה לא יהיו שוב כאסקופה נדרסת, לאיזה משוגע תורן, כמו היטלר בשנת 1941, עליה להתנגד לצירוף אוקראינה לנאט"ו בכל האמצעים, כולל מתן עצמאות לאזורים שבהם יש אוכלוסייה רוסית גדולה.
הנרי קיסינג'ר בעצמו כתב עם פירוק ברית המועצות: "אל נשכח כי העילה העיקרית לעימותים האירופיים ב-150 השנים האחרונות הייתה טמונה בשטח ההפקר שבמרכז אירופה בין הרוסים והגרמנים".