היהודים החלבים זיהו ראשונים את הפוטנציאל הטמון בגלובליזציה ואת השתלטותה של זו על כלכלת המאה. הם עלו על הגל עוד לפני שנהפך לנחשול שוטף עולם. שנים רבות תהיתי על סוד שגשוגם הכלכלי של יוצאי חלב וצאצאיהם בכל הקהילות הבנות, ובעיקר באמריקה.
בקהילת האם, קהילה קטנה שמעולם לא עברה את גבול ה-15 אלף נפש, היו העניים, שוכני בחסיתא, יותר ממחצית, ומספר המשפחות העשירות בקהילה לא הגיע ל-15. בקהילות החלביות בתפוצות ניתן היום למנות כמה מאות משפחות עשירות, מהן כמה וכמה עשירות מאוד. מפתיעה בייחוד העובדה כי בין העשירים החלבים בברוקלין/דיל, מקסיקו, פנמה, ריו דה ז'נרו, סאן פאולו, בואונוס איירס ושאר קהילות הבת, יוצאי בחסיתא מצליחים לא פחות מהאחרים.
משפחות דלות אמצעים ובינוניות עלו והצליחו, בלי עין הרע, הצליחו זו לשון המעטה. מה סוד ההצלחה, שאלתי את עצמי ושאלתי אותם. היו שהשיבו שהסוד נעוץ בגיבושם של בני העדה ובאחריות ההדדית המושתתת על "עניי עירך קודמים", קל וחומר עשירי עירך. אחדים השיבו שהכל נובע מן הכשרונות המסחריים והפיננסיים שבהם נתברכו בני ערנו, ומשליטה בשפות התרבות. והיו שנישקו את המזוזה ולחשו זה רצונו וזו ברכתו של השם יתברך, שזוכר חסד לנאסמלאח. נאסמלאח - אנשים טובים, יעני שומרי מצוות.
לא נחה דעתי. שמעתי סיפורים של רבים וטובים, אם בביקורי בביתם, אם בביקוריהם בביתי. כשהצטברו הסיפורים וחזרו על עצמם בניואנסים שונים - הבנתי. היהודים החלבים, שהיגרו מתחילת המאה ה-20 למצרים ולמילנו, ובעיקר לאמריקה הצפונית, המרכזית והדרומית, זיהו ראשונים (או בין הראשונים) את הפוטנציאל הטמון בגלובליזציה ואת השתלטותה של כלכלה זו על כלכלת המאה. הם עלו על הגל עוד בטרם שנהפך לנחשול שוטף עולם.
המבנה החברתי של העדה, המפוזרת בכל רחבי תבל ושומרת על קשרים הדוקים עם כל חלקיה, התאים לרעיון הגלובליזציה. הרעיון הבסיסי הלך והתפתח, בעיקר באמריקה, שבה רובם מצאו מקלט וקרש קפיצה. רעיון המסחר בין ארצות מוכר עוד מקהילת האם, שישבה על צומת מסחר בינלאומי.
כמו כפפה ליד
הרעיון פשוט: קנה את חומר הגלם האיכותי ביותר במקום המוזל ביותר בעולם, יצר ממנו בארצות שבהן העבודה זולה את המוצרים המבוקשים בעולם, ומכור אותם בארצות העשירות עם שיא כוח הקנייה. וזאת לאחר ששליחך הנאמנים, שומרי הסוד, איתרו ובדקו את כל המקומות הנ"ל. החלבים הוסיפו לרעיון את דרך הביצוע האופטימלית שהינה מסורת עדתית בדוקה: שליחים נאמנים תחפש ותמצא קודם כל בין בני משפחתך, או בני חסותך, או בני עדתך, בסדר זה.
וכך נשלחו בנים וחתנים ובני חסות לכל מקום בו מיוצרת כותנה משובחת ונמכרת בזול, הכותנה הועברה לארצות המזרח הרחוק, שם העבודה זולה, לעיבוד, תפירה ורקמה, והמוצר המוגמר נשלח לארצות הברית ולאירופה הרעבות לכל ומשלמות היטב. הוא הדין בפשתן, שהיה זול במרכז ומזרח אירופה, במשי התאילנדי ובשאר גולם למיניהם. המבנה החברתי, החמולתי והמסוגר, התאים למשימות כאלה כמו כפפה ליד. ובעזרת השם הפכו החלבים לחלוצי הגלובליזציה - שליטת הכלכלה העולמית, והיא כמובן גמלה להם ביד רחבה.
כל כך הרבה סיפורים שמעתי על משפחות, שעסקו בדרך זו בייצוא ובמכירה של מוצרי הצריכה הבסיסיים של החברה המערבית, שהגעתי למסקנה שגיליתי את הסוד. סוד ההצלחה הכלכלית שינקה מהלכידות החברתית והזינה אותה. מערכת הייצור והמסחר של החלבים נשענה על מערכת פיננסית מסועפת ומתוחכמת של שלוש משפחות של בנקאים חלבים ידועים, שסניפיהן כיסו חמש יבשות והרבה איים קטנים.
משחקים בשערי מטבע הפכו לספורט עדתי בין יבשתי. לעתים שפת הקשר העסקית הסודית הייתה עברית ארמית, כתובת באותיות חצי קולמוס, יעני נוס-קלם. וזאת עד שנמצאו אמצעים מודרניים חלופיים. כיון שבנאסמלאח עסקינן, ובארצות אסיה הרחוקות, שבהן העבודה זולה והייצור הידני משתלם, התעוררה בעיה. אין שם אוכל כשר ואין מניין. הרי לא נוציא את בנינו וחתנינו לתרבות רעה, חס וחלילה. חרם!
ישבו אנשי שלומנו על המדוכה ומצאו פתרונות יצירתיים. למשל, "המניין המעופף". זה חיבר עשרה ויותר מאנשי שלומנו לטיסה אחת למזרח הרחוק, ופתר את בעיית התפילה. החבורה התאכסנה באותו מלון לפחות בבירה, ושם חיכה לה, בהזמנה מראש, אוכל כשר חלבי למהדרין. בחגים הוקם באחת הסוויטות בית כנסת מאולתר, מקדש מעט לתפילה. ולאחר התפילה, בין קוקטייל לסלמון, נעשו עסקים ונקשרו קשרים, נמסר מידע עדכני והוחלפו רעיונות, בעזרת השם יתברך. כך ובדומה לכך שירתו החלבים את הגלובליזציה וינקו מעטיניה.
ההתפתחות הטכנולוגית המואצת לקראת סוף המאה, שהפכה העולם כולו לכפר גלובלי הזינה את ענקי הגלובליזציה, הן את חלוציה העלומים, השומרים על פרופיל נמוך, כדרכם בקודש, סגולה מפני עין הרע.
ולסיום, סיפור קטן המאפיין את איש העסקים החלבי. ישב אצלי בביתי ידיד נעורים שגדל בישראל והגדיל לעשות באמריקה. צלצל הטלפון ונתבקשתי להרצות במפגש ציבורי חשוב בתאריך מסוים. עניתי שבתאריך זה אני לא פנוי, וסגרתי. אומר לי ידידי, ביג מיסטייק חביבי! יעני, טעות עשית, יא אהבל. תאמר להם "כן", ובהתקרב המועד תתנצל שאינך יכול להגיע. כמה אנשים יהיו באולם שיידעו שלא באת? 500? 1,000? אבל מאות אלפים יקראו את המודעות בעיתונים ויחשבו שהרצית, והעיקר - שחפצים בך ובשמך.