"נקודת המבט של החיידק"

כמעט כל אחד חווה פעם רגע כזה. רגע עוצמתי של הארה פנימית והתפכחות. רגע ששופך אור חדש על כל המציאות שקדמה לו. לי זה קרה בשנה השלישית בבית הספר לרפואה במהלך הרצאה של המיקרוביולוג הנודע, פרופסור תיאודור זקס. זקס זכור לי כגבר גבוה ומרשים בעל קול עמוק ורך שמדבר במבטא דרום אפריקני כבד. אני זוכר שאחד הסטודנטים שאל משהו ופרופסור זקס חשב רגע ואז השיב: " תנסה לרגע לחשוב על זה מנקודת המבט של החיידק". את שאר התשובה איני זוכר כי אלף פעמונים צלצלו בראשי והרגשתי את האדמה רועדת תחת רגליי. פתאום קלטתי שעד אותו רגע תפיסת המציאות שלי הייתה מוגבלת ולא שלמה. בבת אחת הבנתי שלא ניתן להבין את המציאות בלי להכיר גם את נקודת המבט של הצד שמולי, אפילו אם הוא חיידק. אלף דלתות נעולות נפתחו בבת אחת בעימקי תודעתי והפיחו בי רוח רעננה. אלף סכרים נפתחו בראשי ומים זכים שצפו את מסילות מוחי ומילאו אותי בתפיסת מציאות חדשה ומורכבת. זו הייתה המהפכה הקופרניקאית הפרטית שלי ואותה אני נוצר בליבי. עד היום אני מזכיר לעצמי את העצה של פרופסור זקס בכול צומת החלטה ומנסה להבין גם את "נקודת המבט של החיידק". בעולם האמיתי כידוע, אין צדק אבסולוטי וצדק, כמו יופי, הוא בעיקר בעיני המסתכל. מה שצודק בעיני אחד נתפס כעוולה בעיני אחר. מלחמת העצמאות שלנו היא הנכבה של הפלשתינים. הקמת ארצות הברית של אמריקה התאפשרה רק באמצעות נישול וחיסול אוכלוסיית הילידים המקומיים. אפילו אנטיביוטיקה מצילה בני אדם ממוות אבל מ"נקודת המבט של החיידק" מחסלת מיליוני חיידקים ידידותיים. וזה מביא אותי היישר למלחמת רוסיה אוקראינה ולסיקור התקשורתי החד-צדדי שלה. תארו לעצמכם שמקסיקו הייתה מאיימת להציב טילים גרעיניים שמכוונים לוושינגטון וניו-יורק. מה אתם חושבים שארצות הברית הייתה עושה? האמת לא צריך לדמיין אלא רק להיזכר איך ארצות הברית הגיבה כשיפן תקפה את בסיס חיל-הים בפרל הארבור: הטילה פצצות אטום על אזרחי הירושימה ונגסקי. סביר להניח שתוך זמן קצר ארצות הברית הייתה מוחקת את מקסיקו ממפת העולם. ותארו לכם שאירן הייתה חותמת ברית הגנה עם ירדן ומציבה טילים על גבולנו המזרחי. האם היינו יושבים בחיבוק ידיים ומחכים שנושמד? התאור של אירופה וארצות הברית כמדינות שוחרות שלום ושל רוסיה כמחרחרת מלחמה רחוק מהאמת. מאז מלחמת העולם השנייה ארצות הברית הייתה מעורבת בלא מעט עימותים צבאיים ברחבי העולם וגם ברית נאט"ו האירופית השתתפה בפעולות מלחמתיות ביוגוסלביה, לוב ואפגניסטן. לכול מדינה ריבונית יש אינטרסים קיומיים וזכות להגנה עצמית כשהיא מותקפת או מאוימת. מאז נפילת ברית המועצות והתפרקות ברית וורשה, נאט"ו התרחבה מזרחה ורוב המדינות שהיו חברות בו הצטרפו לברית נאט"ו ולמעשה בודדו את רוסיה. במשך שנים הצהיר פוטין שהוא רואה בהצטרפות של אוקראינה לברית נאט"ו סכנה קיומית וקו אדום שלא ישלים עימו. כאשר המערב התעלם מאיומי רוסיה, פוטין נהג כפי שהבטיח שיפעל וכפי שמדינות רבות אחרות כולל ארצות הברית היו נוהגות במקומו. בפועל פוטין נפל לפח שטמנה לו ארצות הברית. אלו שתמרנו ודחקו את פוטין לפינה ממנה לא היה לו לתחושתו מוצא ידעו או לפחות היו אמורים להבין שפוטין עלול לממש את איומיו ולפלוש לאוקראינה. לכן "מנקודת מבטו של החיידק" מי שאחראי לסבל של העם האוקראיני, למלחמה שפרצה באירופה ולמשבר הכלכלי שכנראה יתפתח בעקבותיה היא ארצות הברית של אמריקה לא פחות מרוסיה.