כך מפליא יהויכין פרידלנדר כגזבר העירייה, לפקוח את עינינו שנדע לאן הולכים כספי הארנונות והמיסים המושתים עלינו. פשוט לא יאומן. מדהים כיצד המושחת מוכן להעניק ל"מבקר" דמי שתיקה בצורת מגרשים ללא צורך בארנונה. כך גם ראש העיר פפרונה (ארז שפריר, הקומיקאי מספר אחד של החאן, שמהפנט את הקהל ביכולת הקומית שלו ברמה הגבוהה ביותר) המצ׳פר את המבקר תוך הזמנה לגור בביתו, עם מכוניתו האישית וחשבון הוצאות בלתי מוגבל. אשת ראש העיר אודליה מורה-מטלון בעלת היכולת להקסים לפי המצב, וכרמית מסילתי קפלן כעוזרתו של ראש העיר, מגלות עד לאן וכמה יכולים האנשים לרדת ולו רק כדי לקנות את לב "המבקר" המבטיח להגשים את משאלותיהם. בת ראש העיר (נופית לברטובסקי החטובה והמתוקה) מתחנחנת למבקר הנאה והמצודד, המבטיח לה אודישן בת"א. בין המושחתים בולט במיוחד רב העיר, יוסי עיני, שממש מדגים לנו כמה קל לאנשי הדת לחלוב את המאמינים, ובאיזו קלות הוא משחד את המבקר. אריה צ׳רנר שבתפקידו הכפול: כבעל האכסניה העלובה בה השתכנו המבקר וחברו השלומפר, מפתיע בדמות שכלל לא ניתן היה להכירו בצורתו השונה. לעומת זאת, כראש מחלקת החינוך התרבותי הוא מדגים לנו את שפע האפשריות לרמות ולגנוב מהציבור גם בתפקיד כזה. אריה צ׳רנר מבכיר שחקני הבמה הישראלים, ביכולת הדרמטית המשובחת הנדירה שלו. כאן הוא מופיע בשני תפקידים כה שונים, שמבהירים לנו עד כמה אין גבול ליכולותיו. יואב הימן וניר הון שני הפקחים, מצליחים במיוחד להצחיק ולהרנין ביכולת התמרון שלהם לספק את דרישות ראש העיר, ומאידך-גיסא להיות לעזר למבקר. התמימות שלהם שובה כל לב במשחקם רב הגוונים המשכנע. כך גם שחר נץ כראש מחלקת התברואה מגלה לנו את הערמומיות המעניקה יכולת לרמות בתקציבים, ואת יכולת השוחד המקנה לרמאי את המשך פעילותו ללא חשש. מה לא עושים כולם כדי לזכות בהצלחה בעוד נתח... את התפאורה החכמה והיעילה עיצבה סבטלנה ברגר, ואת התאורה המעולה עיצב זיו וולושין שניהם מהמשובחים בתחומם. הצגת "מבקר המדינה" בחאן הירושלמי היא חובה לכל ישראלי כיום - לא רק כדי להינות אלא על-מנת להסיק את המסקנות גם יחד. המון חומר למחשבה, יחד עם שפע של עונג העשויים בצורה מעולה.