דומה שאנחנו קצת מבולבלים בקשר לרפורמה בחקלאות. מצד אחד, החקלאים נראים כל כך צודקים, שכן הם שומרים על הקרקעות שלנו, ומספקים לנו מזון גם בשעת חירום. מצד שני, תחרות חופשית, שוק פתוח והוזלות נדרשות. אפשר בקלות למצוא את הדרך באמצע, את הפשרה האידיאלית, שהיא בעצם טובה לכולם, גם אם כל צד רוצה את הכול. כמו שנאמר: זה אומר כולה שלי וזה אומר כולה שלי - ויחלוקו.
הכוונה להעביר את גידול הירקות שלא משתלם לנו לגדל פה, כי אין לנו שום יתרון על פני מדינות אחרות, אלא ההפך. למשל גידולים שדורשים הרבה מים ועבודה. שני משאבים שיש, למשל, בשפע בטורקיה: מים בלי הגבלה ועבודה זולה. ובדיוק ההפך - גידולים שיש לנו פה בארץ, יתרון על פני מדינות אחרות, בגלל הטכנולוגיה שלנו והאקלים שלנו, למשל, כדאי לגדל פה ולא לייבא. או ירקות ופירות שאנו מסוגלים לגדל אותם בארץ כל השנה, בניגוד למדינות אחרות. אז כמובן. גם ניתן לייצא אותם.
הרי היום העולם כולו זה שוק אחד גדול, וכולם סוחרים עם כולם ולא מתקבל על הדעת לחזור לתפיסת העולם של פעם, אז כל מדינה הייתה מסוגרת ושמרה על אוצרות הטבע שלה. ההתעקשות להמשיך במצב הקיים, היא תכונה מקובלת אצל בני האדם. קשה להם להתקדם, להסתגל ולהשתנות. אבל מה לעשות, בלי כל אלה, אנחנו רק נחלשים ולא מתחזקים כמדינה.
ויחלוקו כבר אמרתי. גם זאת תכונה שקשה לאנשים לאמץ אותה...