אפשר להתחיל את הדברים כך: שיבת ציון הולידה את העניין היהודי בארכיאולוגיה של ארץ-ישראל כדי לבסס את המובן מאליו, שבני ישראל היו הריבון המובהק בארץ-ישראל שנים רבות לפני שהערבים הגיעו לכאן במאה ה-7. נחום סלושץ חשף את יד אבשלום. אלעזר ליפא סוקניק את המגילות הגנווזות. בנו יגאל ידין המשיך ופיצח את מסתרי מצדה ומערות קומראן. השיא הגיע אחרי מלחמת ששת הימים בחפירות הכותל ובעיר דוד, מעשה ידיהם של בנימין מזר ודוד (דווידל'ה) בארי. מה שבנימין נתניהו כינה בימיו הטובים "סלע קיומנו". דוד בן-גוריון הקדים להבין את המשמעות הלאומית של החפירות והעניק סיוע צה"לי לחופרים. משה דיין היה להוט לחפור את הארץ ולא רק מטעמים של בצע כסף. ספרו "לחיות עם התנ"ך" מונומנטאלי.
1
לצד אהבת הארץ וחשיפת סודות בטן האדמה התנהלה גם תופעה מכוערת של התעשרות מהירה וקלה, והיא זו אשר נשאה בחובה את זיוף העתיקות. שודדי מערות וסוחרים נוכלים וספסרים מכרו חפצים חסרי ערך כעתיקות יקרות. הפרשייה הראשונה שזכתה להד ציבורי קשורה בשמו של מומר בשם וילהלם מוזס שפירא, והעתיקות המזויפות שהביא במאה ה-19 ממזרח לירדן לירושלים. עלילותיו הונצחו ברומן בלשי מאת שולמית לפיד - "כחרס הנשבר".
2
אפשר להתחיל גם כך: הפרופסור לרפואה אריה אלדד, מומחה בעל שם עולמי לטיפול בכוויות, לא נסגר במגדל השן של בריאות האדם. מי שהיה קצין הרפואה הראשי בצה"ל פשט את מדיו ומיד התייצב בשדה הפוליטי באגף הימני המובהק ביותר. יש לו את זה מבית הוריו. אביו ד"ר ישראל אלדד (שייב) היה חבר בהנהגת הלח"י יחד עם יצחק שמיר ונתן ילין-מור, ולאחר הקמת המדינה הקים את חוג "סולם" שהטיף להמשך המאבק למען שלמות הארץ. אנשים אשר מצאו בנסיבות שונות את מקומם בחוג הקיצון הזה הואשמו ב-1957 ברצח ד"ר ישראל (רז'ה) קסטנר, וגם אלדד האב נחשד.
3 פרופסור אריה, כבר בן 71, קשור מאוד באישיותו וברוחו ובמעשיו של אביו.
אריה אלדד היה ח"כ עד שהודח על-ידי חבריו בימין, ועתה הוא מגיש תוכנית עם איש מעריב בן כספית בתחנה-103, ושולח ידו לכתוב ספרים. אחד עסק באהוד אולמרט בלי לנקוב בשמו. אחד ברצח איש לח"י אריה לוי בידי חבריו מפני שחשדו בו כי ב-1948 שיתף פעולה עם ה"הגנה", וזה היה כבר אחרי שהוחלט להקים את ישראל, ואלדד ברגישותו חשש שמא יד אביו הייתה במעשה הנבלה. עד כאן ההקדמה, ומכאן ספרו החדש "שלומציון".
אלדד כתב רומן בלשי הקשור ביומנה של המלכה לבית החשמונאים, יורשתו של אלכסנדר ינאי, שניהלה את הארץ בשנים 76-67 לפני הספירה. קבוצה שבמרכזה דמות דמיונית ככל הנראה - אישה שתינתה אהבים עם שודד קברים בירדן עד שהלך עולמו - טוענת כי היא מחזיקה בארכיון של המלכה הקדומה. סביבה מתארגנת קבוצה שהיא מעין כת, שרוב חבריה מאמינים כי הלוחות שבידה אמת לאמיתה, וזה גילוי דרמטי. אך החוקרים הארכיאולוגים מן האוניברסיטאות דבקים בדעתם כי מדובר בעוד זיוף מונומנטאלי. סביב זה והחפירות המתארגנות במערה בה נמצא, לכאורה, ארכיונה של המלכה מתנהל הרומן הדרמטי.
רק שאלדד לא הסתפק בכך. הוא חיבר את היומן שהיה או לא היה במאה הראשונה לפני הספירה, ויש בו מרכיבים דמיוניים, לעתירה הממשית והתיעודית שלו לבג"ץ להורות לשב"כ לחשוף את המסמכים לפיהם נחשד אביו היקר לו מאוד כאילו ידו הייתה גם ברצח קסטנר ב-1957. אלדד מסרב להאמין, ומנגד השב"כ מסרב למסור את 80 עמודי הדוח שלו המחשיד את אבא אלדד-שייב, והדרך של החוקרים היא אל מקום מסתור ואילו זו של הסופר פונה לעתירה בבג"ץ. דרמה ישנה קשורה בעבותות לסערה עכשווית. הוא שאמרנו, הספר "שלומציון" והפרופסור לרפואה אלדד ואביו מייסד סולם, והרומן הבלשי והמסתורי החדש מחבר היסטוריה ועכשוויות בין דפיו הכרוכים בספר וגם בדיגיטלי.