מדיניותה של האמירויות נתמכת על-ידי מצרים. פוליטיקאים רבים במצרים קראו לחדש את היחסים עם משטר אסד, ובשנה שעברה החלה גם ירדן במגעים עם המשטר הסורי, במסגרת ההסכם להעברת צינור גז ממצרים ללבנון. הפרשנים הערביים סבורים בשנים האחרונות כי קיים מאמץ של הליגה הערבית להרחיק את סוריה מהציר האירני ולהשיב את אסד לחיק האומה הערבית. המאמץ הזה משתלב עם האינטרס הרוסי להשפעה בלעדית בסוריה ולדחיקתה של ההשפעה האירנית בארץ זו.

הפרשנים בעולם הערבי מתארים את ההתנהגות האמירתית כחלק ממעין מרד בממשל האמריקני המאפיין לאחרונה את מדינות המפרץ. המרד מתבטא גם בסירובן של נסיכויות הנפט לבקשה האמריקנית, להעלות את תפוקת הנפט כדי לייצב את מחירו, לנוכח המשבר עם אוקראינה. הכעס אינו קשור אך ורק לשיחות הגרעין עם אירן, אלא גם ליחס ממשל הנשיא ביידן למדינות המפרץ, הנתפס כזלזול וחוסר אמון. הממשל האמריקני נמנע ממגע עם יורש העצר הסעודי מחמד בן סלמאן, אותו הוא מאשים ברצח העיתונאי ג'מאל חאשוקג'י ומבקר כל הזמן את הפגיעה בזכויות אדם בממלכה. האמריקנים נסוגו מעסקת מטוסי האף-35 עם האמירויות והסירו את החות'ים, היורים טילים ומל"טים על סעודיה והאמירויות ללא הרף, מרשימת ארגוני הטרור (וכעת ארה"ב גם שוקלת את הסרת "משמרות המהפכה" האירניים).

האמירויות ניצבת מול מגמות ההשפעה של טורקיה בחזיתות רבות במזרח התיכון. במלחמת האזרחים בלוב תמכה כל אחת מהמדינות בצד אחר - טורקיה ב"ממשלת ההסכמה" והאמירויות בחליפה חפתר. כך גם בזירה המצרית, שם תמכה טורקיה באחים המוסלמים והאמירויות בעבד אל-פתאח א-סיסי. טורקיה מאשימה את האמירויות במימון קבוצות אופוזיציה כתנועת גולן. עיקר המאבק של האמירויות הוא נגד הארגונים האיסלאמיסטים, בהם תומכת טורקיה. על כן, האמירויות מעדיפה בסוריה את "הרע במיעוטו". כלומר את אסד, למרות שאינה תומכת בשותפיו אירן וחיזבאללה. בעיני האמירויות, משטר אסד עדיף על האלטרנטיבה המסוכנת של השתלטות ג'יהאדיסטים על סוריה. פרשנים המעניקים הסבר זה לביקור אסד באבו דאבי, מסבירים כי בתמיכתו של יורש העצר האמירתי מחמד בן זאיד ב"הוצאת הכוחות הזרים מאדמת סוריה" התכוון בעיקר לטורקיה, שכבשה שטחים גדולים בצפון סוריה במהלך מלחמת האזרחים ומעניקה חסות לארגוני ג'יהאד סונים.

פרשנים רבים הסבירו את קבלת אסד באבו דאבי כאיתות לרוסיה, נותנת החסות למשטר הסורי. ביום חמישי, יום לפני הביקור של אסד, ביקר ברוסיה עבדאללה בן זאיד שר החוץ של האמירויות ושוחח עם עמיתו הרוסי על חיזוק הקשרים בין המדינות וגם על הצורך בהשגת הסכם בנושא אוקראינה. לפי פרשנות זו, האמירויות מעוניינת לנקוט עמדה ניטרלית בסוגיית אוקראינה ולשמור על קשריה הטובים עם רוסיה. מכיוון שסוריה היא בת החסות היחידה של רוסיה בעולם הערבי, התקרבות לאסד מסייעת להתקרב לפוטין. נזכיר שלצבא הרוסי שני בסיסים גדולים בצפון מערב סוריה - חיל-האוויר הרוסי בחמיימים (לטקיה) וחיל-הים בנמל טרטוס.

אירוח אסד באבו דאבי מהווה איתות לאירן, שהיא בת בריתה של סוריה. בחימום היחסים עם אסד, האמירויות מעבירה מסר כי אירן אינה אויבתה. אחת הטעויות הנפוצות של ישראל היא בראיית האמירויות כחלק מחזית צבאית הנרקמת נגד אירן. יש לזכור כי האמירויות אינה סעודיה, ויכולת הספיגה שלה בעורף האזרחי מוגבלת ביותר. מטח טילים אחד מאירן יכול לחסל ברגע את גן העדן הכלכלי של דובאי ואבו דאבי. על כן, האמירויות מוכנה לשתף פעולה עם סעודיה במלחמה נגד החות'ים בתימן, אך ספק אם תסכים להסתכן במלחמה ישירה נגד אירן. יתר על כן, האמירויות שומרת על יחסים תקינים עם אירן ויש לה קשרים עסקיים ענפים עמה. מעגל העסקים המסחריים ביניהן נאמד במיליארדי דולרים. אמנם לאמירויות אינטרס משותף עם סעודיה למנוע מאירן השגת יכולת גרעינית שתאיים על כל מדינות המפרץ הפרסי, אך יש לה גם אינטרסים משותפים עם אירן נגד טורקיה בזירה הסורית. כמו-כן, אירן, המעורבת בסוריה כלכלית ואסטרטגית, עתידה להיות השותפה העיקרית של האמירויות לשיקומה של סוריה.

כיצד אפשר לקיים בו-זמנית נורמליזציה עם ישראל ועם סוריה? כיצד אפשר להיות בעלת ברית של סעודיה ולקיים קשרים תקינים גם עם אירן? כיצד ניתן להיות ביחסים קרובים עם ארה"ב וגם עם רוסיה בו-זמנית (ובמיוחד כעת)? התשובה לא יכולה להיות בזירה המדינית, כי יש כאן ללא ספק סתירה מוחלטת. המטרה בניטרליות האמירתית היא להרוויח מכל העולמות ולהמשיך להעצים את כוחה הכלכלי. הדגם של האמירויות הוא כנראה נסיכות קטר השכנה, שהפכה למעצמה כלכלית ועמדה ללא קושי במצור הסעודי. קטר ניהלה בשנות ה-90 יחסים כלכליים עם ישראל וגם יחסים קרובים עם אירן. על שטחה של קטר נמצא בסיס של הצי החמישי, אך היא גם מקיימת קשרים קרובים עם רוסיה והיא לא בחלה בתמיכה מסיבית בארגוני ג'יהאד. התוצאה: קטר התעשרה והפכה, למרות שטחה הקטן, למעצמה כלכלית, מדינית ותקשורתית (ערוץ אל-ג'זירה). אפילו סעודיה ויתרה על המצור הכלכלי והתפייסה עמה לפני כשנה. אירוח גביע העולם בכדורגל (המונדיאל), המעורר קנאה לא-מעטה באמירויות, מוכיח כי קטר זוכה לתמיכה בינלאומית למרות מדיניותה הבלתי עקבית המלאה בסתירות. גם לאמירויות, כמו לקטר, היכולת להלך בין הטיפות מבלי להיפגע. ארה"ב תלויה בה כלכלית ומודעת לתפקיד המפתח שלה בנורמליזציה הערבית עם ישראל. מדיניותה הניטרלית של האמירויות מעניקה לה מרחב אוטונומי וכוח במזרח התיכון. היא יכולה להיות ציר מרכזי בכל מו"מ עתידי בין צדדים יריבים באזור. האמירויות יכולה לשחק תפקיד מרכזי בשיקומה של סוריה, מדינה הרוסה הסובלת ממשבר ממושך, מה שיכול להקנות לה בעתיד, ולא פחות מרוסיה ואירן, יכולת משמעותית להשפיע על מדיניותו של המשטר בדמשק.