הבדל קטן

אדם פדר, ידידי, שלח לי מסר, שרציתי לחלוק עם קומץ קוראיי: "בימינו ההבדל בין תיאוריית קונספירציה לבין עובדות על קונספירציה הוא שישה חודשים". כיוון שרבים מתעבים תיאוריות קונספירציה מתוך אמונה תמימה, שהדברים גלויים ונעשים במישרין - בעיקר, כעת בעידן הרשתות החברתיות והטלפונים החכמים - ראוי להזכירם, שיחשבו על מה שנחשף בפניהם - כולל על הנעשה בארצנו הקטנה והנהרסת.

האמת צפה, למרות הכל

למרות תמיכה קרנפית של התקשורת הממוסדת האמריקנית בשקר הבוטה, התברר לבסוף, אחרי שבוזבזו שנים והון עתק, שב-FBI ובמחלקת המשפטים תפרו תיק לדונלד טראמפ על התערבות רוסית כביכול בבחירות, שהושיבוהו בבית הלבן. כך, כעת לאט, ובאיחור רב, הודה העיתון "ניו-יורק טיימס", כי, אכן, האנטר ביידן, הבן של, מעורב בשחיתות עסקית באוקראינה ובמקומות אחרים - נושא, שהעיתונות הממוסדת בארצות-הברית ביטלה מראש, וסירבה לפרסמו, כיוון שנבירה בפרשה יכולה להתיז בוץ על אבו האנטר (קישור). כלומר, יש שהעיתונות מתקרנפת, ומשקרת בריש גלי לִקהלהּ. רק בעיתונות האמריקנית יכול להיות עיתון יוקרה לשעבר, כמו "ניו-יורק טיימס", להכות על חטא, ולהוקיע את עמיתיו על מעילה באמון הקוראים. זה אינו קורה, חס וחלילה, בחוות החיות הישראלית, וגם לא יקרה.

בעירבון מוגבל

בניגוד לחוק, החזיק ח"כ (היום - שר הבריאות) ניצן הורוביץ ממרצ אזרחות פולנית, בהיותו ח"כ, ולא טרח לבטלה בשנים 2015-2009 - חשף ערוץ 14; וכמובן, אף אחד בתשקורתנו לא עשה על זה מעקב. א. זה חלב שנשפך. אחרי כעשר שנים, טרח כבר הורוביץ לבטל את אזרחותו הפולנית. ב. הורוביץ משלנו; ולכן, הוא חסין. רק שבדמיוני הקודח, נדמה לי, שהורוביץ (עיתונאי ועו"ד במקצועותיו) הנו חלק משיטה מקובלת בממשלת הזדון: הוא פטפטן גדול בשבח שלטון החוק ושוויון בפני החוק. גם זה, כמובן, בעירבון מוגבל - עד שאינו נפגע מזה.

גוף עוין

הריסת בתי יהודים בכמה גבעות בשומרון יכולה להיחשב כעוד טמטום אסטרטגי של ממשלת הזדון. במקום בתי היהודים על אותן הגבעות, יוקמו שם בתי ערבים, והשטח יאבד לנו לעד לעד, כיוון שהמינהל האזרחי, שזריז להרוס חריגות בנייה של יהודים, אינו מצליח להבחין כלל בבנייה לא-חוקית של ערבים; ולכן, אינו פועל נגדה - ממש כמו בימי הכיבוש הבריטי. גם אם הבנייה הערבית אינה חוקית - המינהל האזרחי הוא גוף עוין להתיישבות יהודים ביהודה ובשומרון, שפועל שנים רבות להשארת שטחי C יוּדֶן-ריין.

חצוף

דברי אנטוני בלינקן, מזכיר המדינה האמריקני, ב"פסגת הנגב" בדבר "אלימות המתנחלים", מעבר להיותם חוצפה לא-רגילה של אורח רשמי (בערך כמו דברי וולודומיר זלנסקי, נשיא אוקראינה, בפני הכנסת ב"זום"), מהדהדים טיפשות ורוע-לב של עוכרי ישראל מתוכנו, שאצו ללחוש על אוזנו דברי נאצה על בני עמם. בשום מדינה לא היה מעז האורח בלינקן לתקוף את הציבור בבוטות כזו. כנראה, נוכחות שני יהודי החצר שלו הזכירה לו, שנחת בארצם של עבדים נרצעים, חסרי כבוד עצמי. וזה מזכיר לי את מה שסיפר אלוף חיים הרצוג, נשיאנו לשעבר: הנשיא לשעבר הארי טרומן יעץ למשה דיין, ליצחק רבין, לחיים הרצוג ולמתי פלד, שביקרוהו בסוף שנות החמישים, "... אף פעם אל תאמינו לבני-הזונות הדפוקים האלה במחלקת המדינה".

שיטה מדהימה

השיטה המדהימה של החרמת נשק ממי שירו להגנתם, או להגנת הסובבים אותם, מעידה על עיוות נפשי של מי שקבעו את התקנות, ומיישמים אותן. עובדה, שהמפכ"ל עצמו הבין, כשהחזיר את הנשק למי שחיסל את המחבל מחורה, שירה ביהודים בבאר-שבע, אך זה קרה רק לאחר שהתעוררה מחאה אזרחית. האם גם יעזו להחרים את נשקם של השוטרים, שירו במחבלים, שביצעו את הפיגוע בחדרה? שנים רבות מחרימים נשק אישי מתושבי יהודה ושומרון, שהשתמשו בו להגנה עצמית. כלומר, המשטרה ו/או הצבא מפקירים את התושבים לגחמות שכניהם הערבים. שהרי למרות ההכחשות הרשמיות, משתוללות פרעות ביהודים ביהודה, בשומרון, בירושלים ובנגב - רק כיוון שהצבא ו/או המשטרה נכשלו בתפקידם להבטיח את השקט באזורים הללו. כך, גם בערים המעורבות. כדי להדגים את האבסורד: איילת לאש, תושבת רחלים בשומרון, שפרסמה בטוויטר את התקריות, שהרשויות אינן מודות שהתרחשו, הוזמנה ברוב חוצפת הפרקליטות לחקירה במשטרת אריאל. התפתחות מעניינת של השיטה להפקרת יהודים, אובחנה כשאלוף יהודה פוקס, מפקד פיקוד המרכז, הורה לצמצם את כמות היהודים, הרשאים לשאת נשק צה"לי ארוך ביישובים ביהודה ובשומרון. והתירוץ - פועל ערבי גנב רובה-סער M16 מביתו של מתנדב במשטרה, שגר ביישוב נווה דניאל בגוש-עציון. התברר, כי הערבי תכנן לפגע ביהודים, אך נתפס כעבור כמה ימים; וחכמי חלם שלנו החליטו, שהלקח מהאירוע הוא לאסוף נשק מיהודים במקום למנוע כניסת ערבים ליישובים יהודיים, או להדק את השמירה על הפועלים הערביים ביישובים. זאת למרות, שגם בחטיבות המרחביות ביהודה ובשומרון סבורים, שהגנת היישובים בפיקוד המרכז נשענת על אזרחים אוחזי נשק ולא רק על כתות הכוננות. מי אמר, שבצבאנו המפואר אין מפיקים לקחים?!