תם נאומו של הנשיא פוטין בכיכר האדומה במוסקבה. נתחיל במה שלא נאמר - לא הצהרת מלחמה נגד אוקראינה או הנאציזם, לא הצהרה על גיוס כללי או שום צעד דרמטי אחר. כל זה לא אומר כמובן שזה לא עשוי להתרחש בשעות הקרובות או בימים הקרובים. ייתכן שהרוסים רוצים להשאיר לעצמם מרחב עמימות והפתעה מסוים מול שירותי הביון של המערב ואוקראינה, לכן צריך להמתין.
כצפוי, מיד בתחילת הנאום קשר פוטין בין מלחה"ע ה 2 למלחמה הנוכחית באוקראינה עם דגש על חבל דונבאס, ואמר בין השאר: "ההגנה על המולדת כאשר גורלה נחרץ תמיד הייתה קדושה. ברגשות כאלה של פטריוטיות אמיתית קמה המיליציה של מינין ופוז'רסקי למען המולדת, יצאה להתקפה על שדה בורודינו, נלחמה באויב ליד מוסקבה ולנינגרד, קייב ומינסק, סטלינגרד וקורסק, סבסטופול וחארקוב. אז עכשיו בימים אלה אתם נלחמים למען האנשים שלנו בדונבאס. למען ביטחון מולדתנו - רוסיה".
9 במאי 1945 נרשם לעד בהיסטוריה העולמית כניצחון של עמנו הסובייטי המאוחד, אחדותו וכוחו הרוחני, הישג שאין שני לו בחזית ובעורף". משם תיאר פוטין את רצונה ושאיפתה של רוסיה ליצירת סדר ביטחוני עולמי יציב החיוני לעולם כולו, וקשר בין זה לדרישות הביטחוניות שהציגה רוסיה בחודש דצמבר אשתקד לארה"ב ולנאט"ו:
"בדצמבר אשתקד הצענו לערוך הסכם על ערבויות ביטחוניות. רוסיה קראה למערב לדיאלוג כן, לחיפוש פתרונות פשרניים סבירים, להתחשב באינטרסים זה של זה. הכל לשווא. מדינות נאט"ו לא רצו לשמוע אותנו, מה שאומר שלמעשה היו להן תוכניות אחרות לגמרי. וראינו את זה בגלוי נערכו הכנות למבצע ענישה נוסף בדונבאס ולפלישה לאדמותינו ההיסטוריות, כולל קרים. בקייב הכריזו על רכישה אפשרית של נשק גרעיני. גוש נאט"ו החל בפיתוח צבאי אקטיבי של השטחים הסמוכים אלינו. כך נוצר באופן שיטתי איום שאינו מקובל עלינו לחלוטין, יתר על כן, ישירות בגבולותינו.
הכל הצביע על כך שהתנגשות עם הניאו-נאצים ובנדרה, תהיה בלתי נמנעת. אני חוזר, ראינו איך התשתית הצבאית מתפתחת, איך מאות יועצים זרים החלו לעבוד, היו משלוחים סדירים של כלי הנשק המודרניים ביותר ממדינות נאט"ו. הסכנה גדלה מדי יום. רוסיה הגיבה מוקדם לתוקפנות זו הייתה החלטה מאולצת אך נכונה - החלטה של מדינה ריבונית, חזקה, עצמאית".
משם עבר פוטין להתריס נגד המערב וערכיו, ואמר: "לרוסיה יש אופי שונה. לעולם לא נוותר על אהבת המולדת, האמונה והערכים מסורתיים, מנהגי אבותינו, כבוד לכל העמים והתרבויות. במערב החליטו כנראה לבטל את הערכים הללו בני אלף השנים. השפלה מוסרית כזו הפכה לבסיס לזיופים ציניים של ההיסטוריה של מלחה"ע ה-2, להסתה לרוסופוביה, לשבח בוגדים, ללעוג לזכר קורבנותיהם, למחוק את האומץ של אלה שניצחו וסבלו למען הניצחון. אבל אני רוצה שידעו שאנחנו גאים במעלליכם, בתרומתכם לניצחון המשותף.אנו מכבדים את כל חיילי צבאות בעלות הברית - האמריקנים, הבריטים, הצרפתים - משתתפי ה"רזיסטנס", החיילים האמיצים והפרטיזנים של סין - כל אלו שניצחו את הנאציזם והמיליטריזם".
ואז שוב עשה הקבלה בין הניצחון על הנאציזם לפני 80 שנה למצב היום: "אני פונה כעת לכוחות המזוינים שלנו ולמיליציה של דונבאס. אתם נלחמים למען המולדת, למען עתידה, כדי שאיש לא ישכח את לקחי מלחמת העולם השנייה. כדי שלא יהיה מקום בעולם לתליינים ונאצים". לקראת סוף הנאום העלה פוטין סוגיה מעניינת וציין את הגיוון האתני ממנו מורכב הצבא הרוסי היום. הוא אמר: "אנו זוכרים כיצד אויביה של רוסיה ניסו להשתמש נגדנו בלהקות של טרוריסטים בינלאומיים, ניסו לזרוע איבה לאומית ודתית כדי להחליש ולפצל אותנו מבפנים. שום דבר לא הצליח. כיום לוחמינו בני לאומים שונים נמצאים יחד בקרב, מכסים זה את זה מכדורים ורסיסים כמו אחים. וזה כוחה של רוסיה, החוזק הגדול, הבלתי ניתן להריסה, של העם הרב-לאומי המאוחד שלנו".
אז מה בעצם השורה התחתונה? מבין שלוש האופציות שהעלתי אמש - הסלמה,הרגעה והקפאה, נדמה שפוטין בחר לעת עתה באופציה השלישית, ובמלחמת התשה מתמשכת נגד אוקראינה. אסייג זאת בקביעה שייתכן שבשעות הקרובות/ימים הקרובים דווקא כן נשמע מגורם ביטחוני רוסי על גיוס כללי או מהלך דרמטי אחר, ולכן צריך עדיין להמתין. על פניו, פוטין כצפוי מחזק את הנראטיב ההיסטורי הקושר בין מלחמת העולם השנייה ותפקידה של ברה"מ בה למצב הנוכחי ולחובתו של הצבא הרוסי לפעול מול אותם גורמים, בראייתו, תוך המשך ביקורת חריפה נגד נאט"ו והמערב והאשמתם בהסלמה.