כמו רגב, גם יריב לוין ויובל שטייניץ חיוו דעה דומה וכך גם סברו לא-מעט מחברי הכנסת של הליכוד, כמו גם חברי כנסת ממפלגות אחרות באופוזיציה. זה אולי לא נשמע ערב לאוזן, אך כך בדיוק צריכים להתנהל באופוזיציה, ובדיוק באותו אופן מתנהלת גם הקואליציה (ראו לדוגמה טרייה מהיום להפלת חוק של האופוזיציה להחמרת הענישה במקרי אונס).
צדקה מירי רגב כאשר גינתה את המקליט בישיבת הסיעה, שכן מדובר בהפרת כללי המשחק לפיהם מה שקורה בחדרים הסגורים נשאר בחדרים הסגורים. כולם אוהבים נקניקיות, אבל איש אינו מעוניין לראות כיצד מכינים אותן. לשומע מן החוץ התהליך הפוליטי אולי נראה מגעיל, אבל אם רוצים שהנקניקיות יהיו טעימות והאופוזיציה תצליח "לנקנק" את הקואליציה - זה בדיוק אופן ההכנה.
עניינה של אופוזיציה הוא להתנגד להצעותיה של הקואליציה, אלא אם כן הן מגיעות להסכמה בינהן. ברגע שקואליציה לא מצליחה להשיג רוב לקדם עניין מסוים עליה להגיע לפשרות עם האופוזיציה. בפוליטיקה כמו בפוליטיקה, הדבר כרוך משחקי "קח ותן", ורק כך ניתן לרקום עסקות פוליטיות.
אבל ברגע שקואליציה, במקום להגיע לעסקה, עוסקת במניפולציה רגשית (הפעם - חיילים), זה לא ייגמר, ובפעמים הבאות יעשו מניפולציות רגשיות על נכים, נשים מוכות וכו' תוך סירוס כוחה של האופוזיציה, החלשה ממילא.
כך יש להבין את הדברים, ולהתייחס אליהם בהתאם מבלי לראות בהם פגיעה מכוונת בקבוצה מוחלשת זו או אחרת.