יד ושם עושה מלאכת קודש בהנצחת זכר השואה עם הרצאות, תערוכות וקידום ספרים וסרטים. כך ראיתי אמש את הסרט "הוועידה" על ועידת ואנזה הידועה לשמצה. לפני תריסר שנים ביקרנו שבועיים בברלין. לא ביקרתי בה מאז שהייתה היעד הראשון שלי בחו"ל, בגלל הצורך להשתלם בגרמנית לקראת לימודיי באינסאד שהיו גם בגרמנית. ביום האחרון לשהותנו בברלין החלטנו לבקר בואנזה ולראות איפה נערכה הוועידה שתכננה את ההשמדה השיטתית של יהדות אירופה. המקום קסום, כל ברלין יפהפיה, אחת הערים היפות בתבל, ובה הגיע לשיא הרוע האנושי בשנות מלחמת העולם השנייה. זה מול זה ניתן להציב את ואנזה ואושוויץ, גן העדן אל מול הגיהנום, היופי והזוועה. הסרט "הוועידה" ממחיש בצורה מצמררת את הניגוד בין הנוף הפסטורלי לנושאים שנידונו, שיחות החולין לרצח העם, הטיפול שהיה BUSINESSLIKE לסוגיות כמו איך להשמיד בצורה הכי אנושית את המיליונים, לא אנושית עבורם כי הם הרי "תת-אדם" אך אנושית עבור הרוצחים שלא יצטרכו להתחכך איתם ולבזבז מיליונים של כדורים. הוועידה נמשכה 90 דקות, כמו אינספור ישיבות שהשתתפנו בהן, כמו הרצאה בטיקוטין, כמו סרט או הצגה סטנדרטיים, שליש ממשך אופרה של וגנר. כי לגרמנים היעילים לא היו דרוש יותר זמן לפתור בעיות לוגיסטיות כמו השמדת עם ולרוב המשתתפים היה סדר יום עמוס באותו היום, כמו לפתור צווארי בקבוק בדואר הגרמני. למען הדיוק השקיעו הכי הרבה זמן בהגדרת מיהו יהודי ומי יהודי למחצה או לרביע ואת מי בדיוק צריך להשמיד. לא היה צריך להתווכח על העיקרון כי היה מקובל על כולם כי היהודי הוא "האויב" שגרם למלחמות ולכל הצרות של גרמניה והעולם. רק התווכחו על הדרך היעילה ביותר איך להיפתר מהעם הזה שמהווה איום לטוהר הגזע.

הטפה לרצח עם

לא אחדש אם אתייחס לכך שמי שהחליט על השמדת עמנו היו אנשים ש"נראו" רגילים, ראינו זאת עם אייכמן, אבל להבדיל מרבים אחרים איני מאמין שכל אדם רגיל עלול להגיע לדרגת רוע כפי שהגיעו אליהם הנאצים. בוודאי שלא ישראל הניצבת אל מול עלילת הדם שאנו מתנהגים "יותר גרוע מהנאצים". השואה היא גרמנית ונאצית. אנטישמיות הייתה בכל העולם, אך זה לא מקרה שהפוגרומים היו דווקא באוקראינה. הצרפתים האנטישמים העלילו על דרייפוס שבגד אבל הם הסתפקו במאסרו באי השדים ולא פתחו בליל הבדולח. האמריקנים האנטישמים לא קיבלו יהודים למועדונים שלהם, אפילו הספרדים לא שרפו יהודים באוטודפה, הם שרפו "רק" מומרים מתייהדים. כתבתי מסה שלמה כתשובה לעלילות הדם על יודונאצים, אבל המבחן האולטימטיבי הוא שהיהודים לא טבחו שישה מיליון פלשתינים ששלטו עליהם, לא הרגו כמדינה וצבא במכוון אפילו פלשתיני אחד כמו הנאצים, וגם הגזענים הכי קיצוניים לא רצחו עשרות פלשתינים מקום המדינה ועד היום בישראל ובכל השטחים הכבושים או המשוחררים. מי שמטיף לרצח עם הם הפלשתינים והאירנים, מהחמאס ועד האייטולות וכל העולם שותק כפי ששתק אז בשואה. ההבדל היחידי ביניהם ובין הנאצים הוא שהם לא יעילים כמוהם וכל נסיונותיהם לחסל אותנו לא צלחו, למרות שניסו בפרעות של שנות העשרים, השלושים, במלחמת השחרור, מלחמת ששת הימים, יום כיפור וכל ה"נכבות". אבל לקח אחד חשוב עלינו לזכור מוועידת ואנזה ומכל השואה - חשיבות המילים ומכבסת המילים. מי שהתחיל מינואר 1933 לתאר את היהודים כתת אדם, גזע נחות, אויב העם, המקור לכל הצרות, האויב המטמא את הגזע, הגיע לכך שבינואר 1942 התייחסו כמובן מאליו שיש להשמיד את העם הזה שהוא מקור כל הצרות בעולם.

מנטרה נאצית

כך עושים BDS המטיפים לדה-לגיטימציה של מדינת ישראל ותומכים בזכות השיבה, קרי חיסול המדינה. כך עושים כל הפוסט ציונים וכל שונאי ישראל החוזרים השכם והערב על עלילות הדם של "קלגסים", "נאצים", "פשיסטים", "רצח עם", "משפט בהאג". כך עושה הרשות בספרי הלימוד שלה ואבו מאזן שבכלל מכחיש שואה. המנהיגות הפלשתינית צידדה תמיד בנאצים מהמופתי חאג' אמין אל חוסייני, ידידו של היטלר וחסיד הפתרון הסופי ליהודים בישראל ובעולם, ועד החמאס שרוצים לזרוק אותנו לים. כל המופתים למיניהם הטוענים שאל-אקצה בסכנה חוזרים רק על המנטרה הנאצית שיהודים הם הסכנה, לאל-אקצה, לאיסלאם, לערבים ולחליפות של דאעש. יש חשיבות בלתי רגילה למילים כמו אל-אקצה בסכנה ולמכבסת המילים של BDS והחוגים "הנאורים" שעוטפים בהם את שנאת היהודים או השנאה העצמית, שהגיעה לשיאה בעלילת הדם של יודונאצים. שתי מדינות לשני עמים הם טוענים אבל מתכוונים למדינה אחת פלשתינית עם זכות השיבה בישראל, ירדן עם רוב פלשתיני, הגדה ועזה. Endlösung הייתה הלייט מוטיב של ועידת ואנזה, הפתרון הסופי. לא רצח עם, לא גרמניה בסכנה, רק הפתרון הסופי וכולם ידעו בקריצת עין שהכוונה להשמדת היהודים. אבל היידריך הקפיד לבקש מאייכמן שיכבס במילים ניטרליות את הפרוטוקול, כך שהוא ייראה "תקין פוליטית" כמו סיסמאות BDS, אבו מאזן וכל שונאי ישראל. הקיצונים היהודים צועקים "מוות לערבים" והרגו כמה עשרות מהם בשבעים שנה. הנאצים אמרו פתרון סופי ורצחו שישה מיליון יהודים. ועוד קוראים לנו נאצים ורוצחי עם! גם אם משווים את כל הקורבנות הפלשתינים, טרוריסטים ואזרחים חפים מפשע שנהרגו בשוגג, זה אלפים לעומת אלפים של אזרחים שהם הרגו דווקא במתכוון.

הסכמי שלום

רצח עם? מי שקורא בפרהסיה לצאת עם גרזנים וסכינים לטבוח אזרחים ומחלקים סוכריות כל פעם שיהודי נרצח הם החמאס וארגוני הטרור. ההבדל היחידי ביניהם לבין הנאצים הוא שהם לא משתמשים במכבסת מילים, רוצחים ומתכוונים לרצוח. אבל הכוונות זהות, לחסל אותנו, וטוב שרוב רובו של העם למוד הניסיון הגיע למסקנה הזאת. חבל שיש עדיין פוסט ציונים בקרבנו ויפי נפש בעולם ששוגים באשלייה שפני המנהיגות הפלשתינית היא לכינון שלום של אמיצים. צ'מברליין האמין בכוונות השלום של היטלר, פטן התכוונן לשלום ודו-קיום עם היטלר, רוזבלט חיכה עד שהיטלר יכריז עליו מלחמה. רק פרנקו שידע עם מי יש לו עסק התנתק מהיטלר ולא הצטרף למלחמה. לי זה ברור מי "הטובים" ומי "הרעים" במחזה ההיסטורי שאנו משתתפים בו. אני הפקתי היטב את לקחי השואה וכמוני עשה רוב העם למוד הסבל ונטול האשליות. אפילו מדינות ערב המתונות התפכחו מהאשלייה הפלשתינית וחתמו איתנו על הסכמי שלום בלי לפתור את הסוגיה הפלשתינית. רק ג'ו ביידן, עמנואל מקרון וכמה ידידים עוד דבקים בכך. גם מי שלא הפיק לקחים מוועידת ואנזה והאמין בוועידות מדריד, אוסלו, קמפ דיוויד 2000 ודומיהן יודע כי הפתרון לבעיה הפלשתינית לא תלוי בנו, הוא יקרה ביום שבו הפלשתינים יכירו בזכות הקיום שלנו (הם מעולם לא הכירו במדינה יהודית), יפסיקו לשגות באשליות של השמדתנו ואל-אקצה בסכנה, קרי אטבח אל יהוד, ויקימו מדינת ירדן-פלשתין. כי אז ייפסק הכיבוש ויתקיים חזון שתי מדינות לשני עמים בארץ ישראל - מדינת הלאום היהודי וכל אזרחיה עם שוויון זכויות, למעט זכויות לאומיות שיהיו רק ליהודים, כי זכויות הלאום הפלשתיניות יתממשו במדינת ירדן-פלשתין בשטחי ירדן שבה 80% פלשתינים, עזה והגדה למעט ההתנחלויות, עם זכות השיבה.