X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
יומן ראשי   /   יומני בלוגרים
[צילום: מיכאיל קלימנטייב, ספוטניק/AP]
האמנם כישלון רוסי
השיח הרווח במערב ומתאר את מהלכי רוסיה באוקראינה ככישלון צבאי ואת יכולתו של הצבא הרוסי כירודה, נראים לי מוקדמים ומוגזמים מדי. חלק מהמידע זורם ממקורות פוליטיים שמעוניינים לצייר תמונה מסולפת וחלק אחר משמש כלוחמה פסיכולוגית (ל"פ). דבריו של פוטין ערב המלחמה ובמהלכה עד כה מתארים כהלכה את מהלכי רוסיה וחשיבתה האסטרטגית. כאשר תשלים רוסיה את מהלכיה בדרום לרבות כיבוש אודסה וסיפוח דרום מולדובה לרוסיה, נראה מצידה כנראה סיגנון לחימה אחר
דומני שמוקדם מדי לדבר על כשלון רוסי באוקראינה באיזשהו תחום מן התחומים הצבאיים. אם קיימת אי-הצלחה מסוימת יש לשייכה בעיקר לשגיאה בהבנת רוסיה את עמדות ההנהגה הנוכחית של אוקראינה ונכונותם להסתבך במלחמה רחבה וממושכת ובהערכתה את עוצמת התגובה של המערב. הנחת המוצא הרוסית הייתה שהאוקראינים יוותרו על מלחמה כוללת משתי סיבות: ראשית, מפני שלא סברו שארה"ב ובנות בריתה ישימו בסל אחד את כל מירב יכולותיהם בתחום הסנקציות הכלכליות, שפוגעות גם בהם. שנית, משום שגם רוסיה וגם סין מכינות להם אתגרין נוספים באירופה ובמזרח הרחוק, ושלישית, על שום העדיפות הצבאית הנומינלית הגדולה של רוסיה על פני אוקראינה.
העדות הברורה ביותר להנחה זו היא מהלכי הפתיחה של המלחמה, כאשר רוסיה הציבה את רוב כוחותיה לאורך הגבולות הצפוני והצפון-מזרחי וכיוונה את האיום האולטימטיבי נגד הבירה קייב. ההנחה הייתה שאוקראינה תקבל בעקרון את התביעות הרוסיות לנייטראליות, אי-הצטרפות לנאט"ו והסתפקות ביחסים כלכליים בלבד עם הקהילה האירופית. החלטה אוקראינית כזו הייתה מובילה אחריה מהלכים רוסיים דומים גם בזירות האחרות שמגדירות את אזורי ההשפעה המעצמתיים ושעליהן דיבר פוטין בטרם פלש לאוקראינה.1 פוטין קיווה שלנוכח המצב הכלכלי בארה"ב והאתגר הסיני בטאיוואן, תמנע ארה"ב ממהלך שיפתח מלחמה ממושכת בגבול האסטרטגי האירופי התוחם את אזורי ההשפעה בין "המערב" "למזרח".2 משנוכח הנשיא הרוסי לדעת כי חשבון זה היה מקח טעות, שונתה תוכנית המלחמה. רוב הכוחות נעו לעבר הדרום והמזרח וליבת המאמץ הצבאי מוקדה בפעילות ליצירת מסדרון יבשתי רצוף מהטריטוריה הרוסית הצמודה לחבל דונבס עד לאודסה (שטרם נכבשה, אבל כנראה זו התוכנית) ומשם צפונה מערבה לדרום מולדובה. כך מתכוונת רוסיה להקיף את אוקראינה בטריטוריות רוסיות או פרו-רוסיות (בעיקר בלרוס, בצפון). נותרה לא ברורה שאלת המצב בגבול פולין אוקראינה, כאשר פולין היא מדינת נאט"ו לכל דבר ועניין וחברה בקהילה האירופית (2004). אם יניב המו"מ עם אוקראינה תוצאה המקובלת על רוסיה, אפשר שגבול זה יוותר כמות שהוא ורוסיה תסתפק בבקרה מרחוק של הנעשה בו.
נראה שהמהלך הבא של רוסיה באירופה אחרי כיבוש חבל דונבס יהיה נגד פינלנד (על-רקע בקשתה להצטרף לנאט"ו והודעת ארה"ב שהיא תומכת בכך) ויהיה תלוי גם בנחישות עמדת טורקיה בהתנגדותה להצטרפות פינלנד ושבדיה לברית. הנתונים המתפרסמים על גודלו ויכולותיו של הצבא הרוסי מדברים על ממדים קטנים להפליא. לכאורה מול עוצמתה הקונבנציונלית בתקופת המלחמה הקרה, רוסיה היא כיום "מדינת ננס" צבאית.3 השאלה היא כמובן מה האמת ומה מסתירה עוד רוסיה בשטחים העצומים העומדים לרשותה כיום (כ-17.4 מיליון קמ"ר!). מסורתית רוסיה שמה דגש חזק על צבא היבשה שלה וקרוב לוודאי שלצד הטנקים המיושנים יחסית שהפעילה בחזיתות אוקראינה עד עתה, ברשותה גם שריון מתקדם יותר ובהיקף גדול יותר והשאלה היא כיצד ומתי תשתמש בו.
השינוי האסטרטגי שביצעה רוסיה בלחימה כפי שתואר לעיל נובע לא רק משינויי דגשים שמקורם בהחלטת אוקראינה להילחם ובהחלטת המערב לתמוך בהרחבה בלחימה זו. ההחלטה האוקראינית להילחם ולא להיכנע שינתה את ההערכה הרוסית המקורית שהעם האוקראיני ילך לפשרה אסטרטגית ("כניעה רכה"). לפיכך החליטה רוסיה להמשיך לשחוק את צבא אוקראינה עד הבאתו למצב הרצוי ולשם כך אין צורך בהפעלת שיריון במסות גדולות לכל אורך ורוחב החזית האוקראינית. שיבוש החיים האזרחיים, "נדידת עמים" משמעותית של האוכלוסייה האזרחית ופירוק משפחות רבות, החרבת תשתיות והתשת האזרחים והלוחמים הנתונים לאש ארטילרית וטילית מסיבית ולהפצצות מהאוויר - די בהם כדי להביא את אוקראינה המוכה לוויתור הרצוי לה.
לפי כמויות האש בהן משתמש הצבא הרוסי נראה שבתי החרושת לתחמושת עובדים ברוסיה שעות נוספות ועוד נותרו בידי הרוסים קווי ייצור שלא כולם פעילים. טעה מי שסבר שהמטרה הרוסית היא מלחמת "בזק" ועיקרה כיבוש שטחים גדולים במהירות. המהלך הראשוני מול קייב נבע מההערכה הראשונה ומשהתבדה - שונה מהלך המערכה. אם תאלץ, תכבוש רוסיה את אוקראינה אולם לא בטוח שתישאר בה לאורך זמן רב. העלות העיקרית של מלחמת כיבוש איננה קרבות הפריצה וההשתלטות, אלא הכוחות והאמצעים הדרושים להחזקה בשטח ובעם הנכבש. ראוי לזכור שאוקראינה היא המדינה השנייה בגודלה באירופה.4
שוגה מי שמשווה את מלחמת רוסיה אוקראינה לקרבות מלחמת העולם השנייה במזרח אירופה ובמערב רוסיה. טנקים פועלים היטב בקרבות תנועה בשטחים פתוחים שבהם האש המדויקת, העבירוּת והתמרון המהיר מעניקים להם יתרונות והפתעות טקטיות חשובים. בלחימה בשטח עירוני כפי שלמדנו על בשרנו במלחמות ישראל, מאבד השריון חלק חשוב מיתרונותיו ועליו להיות מלווה בחי"ר ובהגנות איכותיות נגד טילים (אנטי-טנקיים). לחימה עירונית מגבילה את יתרונותיו הבסיסיים עוד יותר. חולשת ח"א האוקראיני איפשרה לרוסים לפעול גם עם טנקים מאיכות ירודה יחסית שבשטחים פתוחים ועם תוספות של אמל"ח מערבי מתקדם יהיו שרידים פחות.
בכדי להימנע מלוחמת גרילה עירונית, מרוקנים הרוסים מתושבים את הערים המרכזיות שבהן הם ממקמים את מוקדי השליטה האזוריים שלהם. להערכתי נעשה הכל מתוך הנחת עבודה שהמצב הנוכחי זמני, כי אוקראינה-רבתי טרם ספגה מספיק וכי כאשר תגיע נקודת השבירה עדיין תיוותר בידי רוסיה רזרבה אסטרטגית לכל המטרות שהציב בפניו פוטין במהלך לייצוב קו הגנה חדש באזור התפר שבין "המזרח" "למערב", בתהליך התגבשות מאזן הכוחות העולמי החדש.5
המערב שגה במדיניות החרמות הטוטליות שנקט נגד רוסיה. אם לפני המלחמה נראה הדימוי של איום מערבי על רוסיה במסגרת מאזן הכוחות העולמי החדש ההולך ונרקם בשנים אלו כדימיוני, הרי שאחרי מבול הסנקציות יש לתכנן סביב מציאות זו היערכות בולמת אפקטיבית. עמדותיו של פוטין יהיו ללא ספק קשיחות יותר במו"מ הצפוי מול אוקראינה וגם מול ארה"ב ונאט"ו. סביר להניח שחרף הקושי הכלכלי המוטל על רוסיה, בעוד שנים לא רבות נראה בה צבא רוסי קונבנציונאלי גדול ומשוכלל יותר כלקח ממהלכים אלה של המערב. גם הטיעון הגורס שח"א הרוסי נמנע מפעולה מפני שאינו מוגן מספיק מול הטילים והכטב"מים האוקראינים נראית בעיני יותר כמשאלה מאשר מציאות, חרף העובדה שאמנם בתחום הכטב"מים מגלה רוסיה נחיתות מול המערב ובנוסף הבטיחה ארה"ב לאוקראינה אספקת ציוד נרחבת מסוג זה.6
רוסיה טרם עשתה מאמץ רציני לסגור את גבול פולין בפני כניסת אספקת אמל"ח מערבי ממנה לשטח אוקראינה וזאת משום העדפתה את יציאת האזרחים האוקראינים לאירופה. כמו-כן לפי שעה לא נראה שנעשה שימוש רציני בח"א הרוסי לתקיפת מטרות עומק באזורי מערב אוקראינה; אפשר שהיא אינה מעוניינת להגדיל את מספר החללים בין האזרחים מטעמים הומניים ותדמיתיים אך גם מפני שזו אינה מטרה מרכזית במלחמה זו. בינתיים פועלים הרוסים בעיקר עם טילי ק"ק במספרים גדולים, טילי שיוט מהירים ומדויקים, רקטות ארטילריות מרובות קנים וארוכות טווח.
"הדווקאיזם" של המנהיגות האוקראינית ושל האמריקנים המנצלים אותה לשחיקת העוצמה הרוסית במחיר דמים כבד לאוקראינים, עשוי לשנות מגמות אלה בעתיד הלא רחוק, עם החדרת כוחות שיריון איכותיים בכמות משמעותית מגבול בלרוס בצפון לעבר הערים לוצק ולבוב - מרכז קווי הקשר והאספקה בין פולין לאוקראינה.
התקשורת המערבית מפרסמת דיווחים וסיפורים שונים על מצב בריאותו הרופף כביכול של פוטין למרות שאין על כך עדויות רפואיות אמינות.7 ברור שניטרולו של פוטין או הסתלקותו והחלפתו באחר, עשויים לשנות כליל את אופי המערכה. המערב מצפה במקרה כזה לסיום מהיר של המלחמה בהישגים לאוקראינה, אולם התוצאה עשויה להפתיע דווקא משום שמנהיג חדש עשוי להיות חלש יחסית לפוטין דווקא בתחילת הדרך אך ימדד במידה רבה על-פי יכולתו להגשים את המטרות הלאומיות הרוסיות. במשחקי השמועות והתקוות ממלאת בריטניה תפקיד חשוב. נראה שאקורד הסיום של מלחמת העולם השנייה בכיבוש גרמניה אותו ניצלה בריה"מ להשתלטות על חלקים גדולים במזרח אירופה - עדיין טרי ו"מאיים" בתודעה הבריטית; ואולי לא רק אצלה...
הערות
1. פוטין דיבר מלכתחילה על אי-הסכמה להצטרפות המדינות הבלטיות לנאט"ו, על פינלנד ושבדיה, על מולדובה וכמובן על חבל דונבס מצומצם באוקראינהץ
2. לדידו של פוטין קו התיחום הוא הקו שהתקיים בסוף המלחמה הקרה, ללא מדינות מזרח אירופה שעליהן השתלטה רוסיה בשנות ה-50 שלל המאה ה-20. פער תובנות זה הוא רב-משמעותי לעתיד.
3. בתקופת המלחמה הקרה היו לרוסיה כ-60,000 טנקים בחזית המערבית (מול נאט"ו) וכ-40,000 בחזית המזרחית, בגבול מנצ'וריה. בכוחה האווירי הייתה רוסיה חזקה כעשרת מונים מן העוצמה המיוחסת לה כיום (כ-4000 מטוסים מסוגים שונים)
4. למעלה מ-600,000 קמ"ר (פי 10 משטח סיני ופי 24 משטח ישראל) ומספר תושביה ערב המלחמה היה כ-44 מיליון.
5. לא מן הנמנע שרוסיה מכינה עתה רזרבות אלה גם לשלבים הבאים של תוכניתה האסטרטגית הכוללת וגם למהלך סיום מרשים של הפעילות הנוכחית.
6. הדיווחים מדברים על אחת הגירסאות המתקדמות יותר של כטב"מי ה"טורף" האמריקניים, המצויידים בטילי "הל-פייר" ומסוגלים לפעול בדייקנות בטווחים של אלפי ק"מ מנקודת השיגור. קליטת והטמעת כלים אלה בצבא שטרם נחשף לסוג זה של חימוש מתקדם אינה פשוטה וממושכת במיוחד לאור ממדי של המדינה, אורך קווי החזית, תנאי מזג האויר והיכולות של מערכות ההגנה האנטי-אווירית הרוסיות. כ"כ נראה שארה"ב אינה מתכוונת להניח לאוקראינים לפעול מול טריטוריה רוסית שמעבר לגבול האוקראיני.
7. במצב זה מייחסת התקשורת את הידיעות למקורות מודיעין בלתי מזוהים.
תאריך:  06/06/2022   |   עודכן:  06/06/2022
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
האמנם כישלון רוסי
תגובות  [ 4 ] מוצגות  [ 4 ]  כתוב תגובה 
1
לוחמי התודעה
באום  |  6/06/22 12:53
 
- התודעה מחברת אותנו למציאות
רפי לאופרט  |  7/06/22 16:25
2
האמנם כישלון רוסי
אורח  |  6/06/22 22:02
 
- אכן דיקלמת את עיקרי הדיווחים
רפי לאופרט  |  7/06/22 16:38
 
תגובות בפייסבוק
 
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
יאיר נבות
מול המחנה הגרמני/צרפתי/איטלקי שמפגין גישה פרגמטית יותר שכוללת שיחות עם הנשיא הרוסי, במחנה השני מתייצבות בין השאר פולין, המדינות הבלטיות והולנד, שמפגינות גישה ניצית הרבה יותר מול רוסיה, ושוללות כל מו"מ מול פוטין
יוני בן-מנחם
המודיעין הטורקי מנהל מצוד בטורקיה, בסיוע של המוסד הישראלי, אחרי חוליית חיסול של "משמרות המהפכה" האירניים שמנסה לחסל אנשי עסקים ותיירים ישראלים    לכידת חוליית החיסול של אירן על-ידי המודיעין הטורקי יכולה לתרום לקידום תהליך נרמול היחסים בין ישראל לטורקיה שהתחיל לפני כמה חודשים
יואב יצחק
בנט אוכל את פרי הבאושים. בגלל שבגד בערכיו-הוא    אגרתו תפעל כבומרנג נגדו - קריאתו לארגון משמרות תמיכה לא תזכה למענה משמעותי    בנט עומד בפני סיכון קרוב לאיבוד ראשות הממשלה - לימין בראשות נתניהו או למועמד אחר מגוש זה (במקרה הקמת ממשלה חדשה), או ליאיר לפיד (אם הולכים לבחירות)
יאיר נבות
בראייתו של פוטין, סוגיית אוקראינה הייתה בעיה שיש לפתור פעם אחת ולתמיד, ולהשיבה באופן מלא לאזור ההשפעה הרוסי, גם אם לא בשלטון רוסי ישיר. ביודעו שזמנו קצוב בשל מחלת הסרטן המקננת בתאיו, בהחלט ייתכן שפוטין החליט לעשות מעשה כדי להותיר אחריו מורשת ראויה בראייתו - פתרון הסוגיה האוקראינית שיכלול יצירת מסדרון יבשתי בין רוסיה לחצי האי קרים והחייאת "נובורוסיה
אפרים הלפרין
למיטב ידיעתי הפסיקה בישראל לא פתרה סופית את חידת ה"סיכוי הסביר להרשעה" אך יותר ויותר מתבססת התזה של סף 50% היינו סיכויי ההרשעה גדולים מסיכויים לזיכוי
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il