איש אחד קיבל הצעה מאלוהים: שלושה דברים שיבקש לעצמו יינתנו לו, אבל כפליים יינתנו לשכנו השנוא עליו. הסכים. ביקש סוס וקיבל. שכנו השנוא קיבל כפליים. וביקש שעון זהב וקיבל. שכנו השנוא קיבל כפליים. עתה, לקראת הבקשה האחרונה אמר לאלוהים: תנקר לי עין אחת, וקיבל. ההמשך אינו צריך פירוט.
נזכרתי בבדיחה הישנה נוכח האירוע המדהים בכנסת: ברצותו לעקור עין מן הממשלה הצביע הליכוד נגד החוק המקבע את המעמד המשפטי של ישראל ביהודה ובשומרון לטובת ההתנחלויות. רק שבעשותו כך עקר את שתי עיני המתיישבים עצמם. היכן יגאל הורוביץ' האגדי שיזעק לעבר הליכוד: "משוגעים, רדו מהגג"?
בעיה אחת היא המעמד האישי של חצי מיליון אזרחים ישראלים. אם מי מהם המתגורר בעופרה או באפרת ידרוס רמת גני או חיפני ספק אם ניתן יהיה להביאו בעל כרחו אל ספסל הנאשמים בבית המשפט בתל אביב. כי אינו עוד אזרח ישראלי (עוד בדיחה: כוחות מג"ב יקיפו את ביתו ויעצרו אותו לצורך העמדה לדין בתל אביב?).
הבעיה האחרת מרתקת. מבחינת המשפט הבינלאומי: אחיזת ישראל בגושי ההתיישבות תלויה על כרעי תרנגולת (אנא לשחרר אותנו בתגובות מן השטות כאילו דוד בן-גוריון אמר - "או"ם - שמו"ם). שחיקת החוק מחלישה אחיזה זו עוד ועוד. אין דבר שמשחק לידי תנועת החרם על ישראל באורח יעיל יותר.
לא מאמינים? בדקו עם מומחים למשפט בינלאומי, שעושים שנים ארוכות להרחיק את בית הדין הבינלאומי בהאג מהפעילות הישראלית. אבל עידית סילמן וח"כ בנימין נתניהו עשו זאת. הם ניקרו את עינה האחת של הממשלה. ההמשך בקשר למתנחלים רציני כמו בבדיחה המצחיקה.