לאחרונה עודכנו ההוראות של בנק ישראל לבנקים וניתן להם אישור לאחסן את התשתיות, מערכות ההפעלת ואת תשתיות המחשוב שלהם בענן ציבורי- גם אם מדובר בענן המופעל על-ידי חברה הפועלת מחוץ לישראל. מדובר במהלך דרמטי שכן עד נדרשו הבנקים הן לייצר והן לתפעל את מערכות המחשוב שלהם בעצמם. העברת התשתיות לענן ולתפעול במיקור חוץ יאפשר לבנקים גם להקים תשתיות מחשוב מתקדמות יותר וגם לספק פעילויות ברמה גבוהה הרבה יותר.
עידכון ההוראה של בנק ישראל נעשה כחלק מרפורמת הבנקאות הפתוחה שאמנם מטרתה העיקרית היא לפתוח את התחרות על כיסו של הצרכן הישראלי לשחקנים פיננסיים נוספים בשוק, אך כפועל יוצא היא מצריכה מהבנקים לשפר את שירות הלקוחות שלהם ולייעל את שיטות העבודה שלהם, החלק בתשתית מחשוב טכנולוגית מתקדמת, כמו בבנקים במדינות אחרות בעולם המערבי. הבנקים בישראל, וזה לא סוד, מפותחים פחות בצורה משמעותית מבחינת השירותים שניתנים בעולם בכל תחום הבנקאות הדיגיטלית וישנה סיבה לכך.
השלמת המהלך לא מתאפשרת עם תמיכה טכנית בארץ
כדי להשלים מהלכים טכנולוגיים ולספק שירות יעיל מהיר ומתקדים על הבנקים לגייס טאלנטים ועובדים ברמה גבוהה אך כאן הם נתקלים בחיסרון הגדול ביותר שלהם - הם לא נחשבים לאטרקטיביים עבור דורשי העבודה בתחום, לא בשכר ולא מבחינת העניין ופיתוח הקריירה. הבנקים היום נתקלים במחסור עצום של כוח אדם, בריחת מוחות מתמדת לטובת תחום ההייטק ועובדים קיימים שאינם יכולים להתמודד עם תפעול הטכנולוגיה המתקדמת - וזאת טרם השלמת המהלך.
סביר להניח שהבנקים, שעד כה היו מחויבים להישאר בישראל עקב הרגולציה ימהרו להעביר את פיתוח התוכנה שלהם והשירותים הטכניים השונים למיקור חוץ מחוץ לישראל ונראה יותר בנקים, אם לא את כולם, מעבירים את שירותיהם לענן המופעל על-ידי חברה בחו"ל, מה שמשאיר לנו רק לתהות כיצד הדבר ישפיע על מערך כוח האדם המקומי והאם ידעו הבנקים להתייעל גם מבחינת מתן השירות.