ב-1975 יצאה אלה האריס עם משפחתה לשליחות בקהילה היהודית באוטבה בקנדה שם שהתה כשנתיים. עם שובה לארץ הקימה אלה יחד עם שולה אלבלק אף היא חברת קיבוץ בית השיטה להקה קיבוצית בשם "האש-קולית". עם חברי הלהקה נמנו:
חנוך אלבלק (מבצע הפיוט "ונתנה תוקף") ורעייתו שולה אלבלק, אלה גדרון-האריס, רוני יוניש, רינה ארז, איציק ארד, מוקי וצביה פלד-דרור ונוספים. ב-1980 הופיעה "האש-קולית" בהצלחה רבה בארה"ב, בהונג-קונג, בקהיר ובאירופה. בין מנהליה המוסיקליים היו צביקה כספי, צביקה ארבל, ויורם צדוק.
הלהקה שרה מאוצר שירי ארץ ישראל היפים, הישנים וגם החדשים, הופיעה ברחבי הארץ בחדרי אוכל של קבוצים, בבסיסים צבאיים וגם באולמות בערים הגדולות. בשנת 1984 יצא התקליט הראשון של האש-קולית בניהולו ועיבודו של צביקה ארבל ובתקליט שירים ישנים ומוכרים וגם חדשים, כמו "החיטה צומחת שוב" של דורית צמרת וחיים ברקני. השיר נכתב לחג ה-50 של בית השיטה עבור האש-קולית. לאחר שלהקת האש-קולית התפרקה (בסוף שנות ה-80) הצטרפה אלה האריס ב-1991 ללהקת הזמר הגבעטרון שעמה שרה עד יומה האחרון.
אלה הייתה מורה ומדריכה למוזיקה, ועבדה בטיפול במוזיקה עם נפגעי סמים במוסד מלכישוע ועם ילדים עם ליקויים על הרצף האוטיסטי במוסד חינוכי בקיבוץ נווה איתן. כמורה למוזיקה, כזמרת וכפורטת על גיטרה הייתה אלה מעורבת ומובילה בחגי בית-השיטה ובערבי השירה והתרבות של הקיבוץ. עם פרישתה לגמלאות התמידה אלה בפעילויות אלה תוך שהיא נהנית עם בן זוגה לארי מטיולים ברחבי העולם ומעניקה אהבתה לנכדיה.