מהי המסגרת הנורמטיבית של פעולות יועמ"ש לממשלה? התשובה הברורה והפשוטה היא שמה שמחייב את היועמ"ש לממשלה הם החוק, פסיקות בתי המשפט, ובייחוד פסיקות בית המשפט העליון, והנחיות היועמ"ש לממשלה אשר מאגדות את החוק והפסיקות למילים פשוטות וברורות של עשה ואל תעשה. ומה אומרות הנחיות יועמ"ש לממשלה מינואר 2021 בנוגע למינויי בכירים בשרות הציבורי בימי בחירות?

• מינויים למשרות בכירות בפטור מלא מהליך תחרותיי: מדובר במינויים למשרות הבכירות ביותר בשירות הציבורי, אשר בשונה מתפקידים המאוישים באמצעות הליכי מכרז או ועדת איתור, לא מתקיים לגביהם הליך תחרותי, מקצועי ושקוף, ולגורם הממנה נתון בעניינם שיקול-דעת רחב ביותר. על-רקע זאת, ככלל, בתקופת בחירות יש להימנע ממינויים של קבע למשרות אלה וכן מהפסקת כהונה של נושאי משרות כאלה. ככל שמשרה כזו התפנתה או צפויה להתפנות, יש לבחון את האפשרות להאריך באופן זמני את כהונתו של בעל התפקיד המכהן, ולחלופין לאייש את התפקיד באמצעות ממלא-מקום מתוך שירות המדינה, כמצוות סעיף 23א לחוק שירות המדינה (מינויים), התשיי"ט-1959 (להלן: חוק המינויים). כפי שאף הובהר בפסיקה, ברי כי הארכת כהונה תיתכן רק במקרים שבהם הדבר אפשרי מבחינה משפטית וניתנת הסכמתו של המכהן במשרה".

בהמשך מובהר כי מדובר גם במינויים בצה"ל מדרגת אלוף ומעלה, וברור שמינוי רמטכ"ל מזיז מתחתיו תפקידי אלוף רבים על-פי העדפותיו של הרמטכ"ל הנבחר. ומה בפועל אומרות הנחיות היועמ"ש לממשלה? הן אומרות שברירת המחדל הברורה והמובהקת היא שאין לבחור חדש ברמטכ"ל בימי בחירות, ובחירה כזו אפשרית (המילה "ככלל" בהנחיות) רק אם כלו כל הקיצין ואין כל אפשרות אחרת מאלה המנויות בפסקי בית המשפט ובהנחיות היועמ"ש לממשלה. ומה קובעת היועמ"שית הנכבדה? תחילה היא קבעה שאין לבחור רמטכ"ל בתקופת בחירות, ואז השתנתה המנגינה מקצה לקצה והיועצת טענה:

• "כפי שהובהר בהנחיות היועץ המשפטי לממשלה בנושא, אין איסור מוחלט על קיום מינויים, אף של בכירים, בתקופת בחירות. השאלה היא שאלה של עובדות ואיזון בין הרציונלים השונים הרלוונטיים לעניין. אין זה ניתן, ואין זה נכון, להקפיא את העשייה הממשלתית. יש לאפשר למדינה את המשך תפקודה. לפיכך, ככל שמידת החיוניות בפעולה השלטונית גוברת, כך תקטן מידת האיפוק הנדרשת, ולהפך. הכל לפי נסיבות העניין. איפוק אין משמעו שיתוק"

. ההנחיות מדברות על האסור, היועמשי"ת לממשלה מדברת על המותר, ההנחיות מדברות על הלאו הכמעט מוחלט, והיועמשי"ת לממשלה מדברת על הצוהר הזעיר שמותירות ההנחיות, כאילו הוא רלוונטי לימינו, ימים בהם ניתן להאריך את כהונת הרמטכ"ל הנוכחי או למנות אלוף אחר לתפקיד זמני, עד לאחר הבחירות. האם ייתכן שהיועצת המשפטית לממשלה תייעץ לממשלה ולציבור בניגוד לרוח ההנחיות עליה חתום המוסד שבראשו היא עומדת? האם היועצת לא יודעת מה כתוב בהנחיות ונושאת את שם ההנחיות לשווא? האם היא יודעת את אשר כתוב בהנחיות וזורה במזיד חול בעיני הציבור? תשבי יתרץ קושיות ובעיות. מסתבר שאין גבול לאובדן הדרך, אין גבול לאובדן האמון במערכות החוק בישראל, וכמה שרמת האמון ירדה עד כה היא יכולה לרדת עוד ועוד, ומי אחראי לכך? מי שאחראי לכך הם המופקדים על שלטון החוק בישראל, מהמסד עד הטפחות.