צרמה מאוד לאוזני ההכרזה של עיריית תל אביב כי כל בניין שאיננו מיועד לשימור, יוכל לעבור התחדשות עירונית. מדובר בתפיסה שאינה רגישה כלל ועיקר לכל נושא שימור התבנית ההיסטורית של עיר, קל וחומר "עיר לבנה" דוגמת תל אביב.
הכרזה שנויה במחלוקת זו, מקורה בהחלטה התקדימית להרוס את בניין ההנהלה המרכזית של בנק הפועלים שנבנה ב-1998 ובמקומו לבנות מגדל בן 45 קומות. בפועל זוהי הפעם הראשונה אי-פעם שבמסגרת התחדשות עירונית הורסים בניין שנבנה בשנות ה-90 המאוחרות, קל וחומר רב קומות.
כמי שלמדה אדריכלות, עבדה וחייתה שנים רבות במילנו, איטליה, למדתי להעריך את הרגישות הרבה של מקבלי ההחלטות לגבי שימור המרקם העירוני ההיסטורי בכלל ערי איטליה, כמו גם במדינות אירופיות אחרות.
האמת? אין לי דבר וחצי דבר נגד גורדי שחקים בעיר תל אביב, הבירה הכלכלית והמטרופולין הראשי של מדינת ישראל, זאת בתנאי שיוקמו על בסיס תקן 5281 לבנייה ירוקה וחמה שלא פחות חשוב מכך, שימוקמו במתחם מבודל ונפרד לחלוטין מהעיר ההיסטורית.
כך, לדוגמה, עשו מתכנני העיר פריז כשבשנות ה-60 של המאה הקודמת תכננו את רובע גורדי השחקים La Defense, במתחם מבודל ומרוחק מפריז ההיסטורית הקלאסית שתוכננה על-ידי מושל פריז האוסמן במאה ה-19. וכך גם רובע EUR ברומא בתוכנן כבר בשנות ה-30 של המאה הקודמת. בשני המקרים, וישנן כמובן עוד עשרות רבות של דוגמאות נוספות, הקפידו המתכננים, קלה כחמורה, לא לפגוע כהוא זה במרקם ההיסטורי של אותן ערים.
צל ענק
העיר תל אביב, למרות היותה צעירה יחסית לערי אירופה, בת 113 שנה בלבד, נהנית ממרקם היסטורי ייחודי של מצרף בניינים אקלקטיים, בנייני באוהאוס והסגנון הבינלאומי, שלא במקרה זיכו אותה לפני 20 שנה על-ידי אונסקו בתואר "עיר לבנה".
יש בה בתל אביב מספיק מקום על-מנת להקים גורדי שחקים. ציר בגין וציר יגאל אלון שבמזרח העיר מהווים דוגמאות מצוינות לכך. גם מתחמים דוגמת מתחם רמת החייל ומתחם בורסת היהלומים ברמת גן הנושק לעיר העברית הראשונה, יוכלו בנקל להכיל עוד עשרות רבות של גורדי שחקים.
לטעמי אין שום סיבה שבעולם שאותם גורדי שחקים יפלשו פלישה זוחלת גם אל תוככי העיר ההיסטורית שהמתאפיינת בבנייה נמוכה ומוקפדת של אותה עיר גנים שתוכננה בשנות ה-20 של המאה שעברה על-ידי פטריק גס הבריטי.
הקסם של העיר הלבנה, כמו גם איכות החיים, שלא לדבר על אספקטים סופים של שבירת קו הבניינים (ה"גריד" בשפה האדריכלים) והטלת צל ענק על כל הרחובות שבמרכז העיר, כל אלה יגרמו לנזק בלתי הפיך. בכך, לצערי הרב, תהפוך תל אביב מעיר לבנה ייחודית ל"עוד מטרופולין סתמי עם גורדי שחקים", דוגמת ערי ענק רבות במזרח הרחוק שהינן חסרות אופי וחסרות מורשת בעליל.
אדגיש כי כשמדובר ב"בניה ירוקה", אנחנו מתכוונים לא רק לחומרים שמהם יהיה עשוי הבניין וערכם האקולוגי והבריאותי לגרים בהם, נושא מאוד חשוב לכשעצמו. לטעמי בנייה ירוקה הינה גם הקונטקסט (!) שבו אותו בניין יתחבר לסביבה בה הוא ממוקם.
ובינינו: האם מגדלים בני 45 קומות ובהמשך מן הסתם גם יותר מכך, אכן יתחברו לבנייני עיר הגנים של גדס בני השלוש קומות ולערכי צאן הברזל של האדריכלות האקלקטית ושל סגנון הבאוהאוס? מסופקני.