המילה אלכוהול מקורה בשפה הערבית במילה "אל-כַּחְל". המוסלמים כאמור זיקקו אלכוהול כבר בימי הביניים. אומנם האלכוהול אסור בקוראן אך עשו בו שימוש לרפואה. האיסור הקוראני מדורג. פסוק מוקדם קובע כי יש ביין יותר נזק מתועלת. פסוק אחר אוסר להיכנס שיכורים למסגד ופסוק מאוחר אוסר במפורש וקובע כי יין הוא טמא ומעשה ידי השטן. פוסקי האיסלאם הרחיבו את האיסור מיין לכל סוגי האלכוהול. ראשוני הח'ליפים במאה ה-7 הקפידו מאוד להתרחק מאלכוהול. הח'ליפים עומר ועלי אף הורו להלקות מוסלמים מכובדים באשמת שתיית יין. אלא שהלכה לחוד ומעשה לחוד. בבגדד ניצב כיום פסלו של המשורר המוסלמי השובב הידוע מסוף המאה ה-8 אבו נואס אוחז בכוס יין. פסל זה, כמו בתי שירה רבים ממשוררי ימי הביניים, מלמדים כי בחצרות הח'ליפות האומיית והעבאסית לא שמרו בקנאות על איסור השתייה. בקרב מספר כתות מוסלמיות היו מתירים מעט יין לטקסים מיסטיים, כגון כתות סופיות ושיעיות (העלאווים בסוריה לדוגמה). לפי המסורת הערבית, הראשון שזיקק אלכוהול היה איש האשכולות הכימאי הסורי ג'אבר אבן חיאן במאה ה-8.

ישנן מדינות שעד היום אסור לייצר בהן יין כגון סעודיה, אירן, סודן וכווית. באמירויות, בקטר ובבחריין מותר לצרוך יין במלונות. במדינות המתירות זאת, מגדלים את הערק ואת שאר משקאות האלכוהול בעיקר ערבים נוצרים. לגבי שתיית הערק בקרב המוסלמים, הדבר קשור למידת שמרנותם ואדיקותם. יהודים בעולם הערבי גם שתו ערק, אך רובם כידוע גורשו ממדינות ערב. בעשורים האחרונים גם גדל קצב העזיבה של נוצרים במזרח התיכון. בעירק הולך ונעלם הערק שהיו מכינים מתמרים בשל מיעוט הקליינטים הנוצרים. בעירק הייתה מסורת של ייצור ערק, שני הידועים ביותר היו ערק אל-עסרייה שהיו מייצרים עם תוספת אלת המסטיק (שרף עצי אלה, בערבית: אל-מסתכה) וערק בעשיקה מתמרים בצפון עירק ליד מוסול. הקנאות הדתית הרסה את השוק, במערב "המדינה האיסלאמית" של דאעש ובמזרח הרוב השיעי השמרן. האווירה הקנאית השפיעה גם על הפרלמנט העירקי, שהצביע על איסור ייבוא וייצור משקאות אלכוהול באוקטובר 2016.

בלבנון ובסוריה המצב שונה. בעיירה זחלה בבקעת הלבנון גאים בערק המשובח ביותר בעולם הערבי, הערק הזחלאוי. בכל שנה ב-27-26 ביולי נערכות חגיגות "יום הערק הלבנוני" עם ירידי אוכל בנוסף לשתייה. היסטוריונים מקומיים מספרים כי סוד ההצלחה של הכפר, הוא שחנה בו חייל של צבא הינצ'רים העות'מני לפני כ-400 שנה. החיילים הנוצרים הארמנים לימדו את הזחלאוים את סודות ההכנה. בהמשך שיווקה זחלה את הערק לקהילה הארמנית בעיר חלב שבצפון סוריה. היו גם משפחות ארמניות מחלב שהתיישבו בעיירה הלבנונית ופיתחו את ייצור הערק. ככלל, הנוצרים בחלב מייצרים את הערק האיכותי ביותר בסוריה עד לימינו. הם מקפידים על שמירת תהליך הייצור המסורתי מענבים עם זיקוק של שלוש פעמים. בעבר היו נוצרים בעיר חלב שייצרו את הערק באופן ביתי וכיום רוב הייצור תעשייתי, לעיתים בלי שימוש בענבים כלל. מסודות ההצלחה של הערק הזחלאוי הוא במיקום הגבוה של העיירה (כ-945 מ' מעל פני הים), עירוב הענבים מהסביבה עם האניס הסורי.

גם המיעוטים הנוצריים בירדן ובחברה הפלשתינית מייצרים ערק איכותי. החוק הירדני אוסר רק על מוסלמים לייצר אלכוהול ומגביל את המכירה רק לבני גיל 18 ומעלה. על כן, רוב חנויות האלכוהול ברבת עמון ובעקבה נשלטות על-ידי הנוצרים. הידועים ביותר בירדן הם ערק חדאד וערק זעמוט. הערק הנפוץ בגדה המערבית הוא ערק רמאללה. ב-2019 זכה נאדר מעדי (בן 35), יצרן ביתי מבית לחם בפרסים בתחרויות בינלאומיות. בשכם מייצרים השומרונים ערק עם מסורת עתיקה. תנאי השטח אידיאליים (הר גריזים כ-886 מטרים מעל פני הים). אך שתייתו אסורה אצלם לפני תפילה. בעזה הייתה מסורת ארוכה של ייצור אלכוהול שחוסלה כליל מאז השתלטות חמאס בהפיכה ב-2007. על כן, ייצור הערק ברצועה הוא רק בבתים פרטיים ובהחבא. במצרים ייצור הערק מצומצם ובידיים נוצריות כמו ברוב האזור. תעשיית האלכוהול במצרים קיבלה תנופה בראשית המאה ה-20 בזכות השליטה הבריטית וצריכת האלכוהול בעיקר בקרב המהגרים הרבים שחיו בערי החוף, כמו אלכסנדריה. עיקר המאבק נגד האלכוהול בא כצפוי מקרב תנועת האחים המוסלמים. בראשית המחאות של 2011 ("האביב הערבי") נשרפו על-ידי איסלאמיסטים קיצוניים לא מעט חנויות אלכוהול, אך כיום מאז ההפיכה הצבאית של עבד אל-פתאח א-סיסי, שוק הערק חזר לפעול כרגיל. ייחודו של הערק המצרי שהוא מיוצר מצימוקים (זַבּיבּ).

הערק הידוע והישן ביותר בקרב היהודים בארץ ישראל הוא של יקב הגליל, יצרן "עלית הארק". הוא יוצר על-ידי משפחת גולד שעלתה מאוקראינה והביאה את מסורת ייצור הוודקה לצפת ב-1824. אלא שבאזור הביקוש בקרב התושבים המקומיים, ערבים ויהודים כאחד, היה למשקה המזרח תיכוני. משפחת גולד עשתה הסבה מקצועית לערק. המשפחה עברה בשנות ה-50 לייצר ערק במפרץ חיפה. באזור שלנו יש מסורת עתיקה של ייצור אלכוהול, עוד מימי הפניקים בלבנון, הכנענים והיהודים בא"י, הנבטים בירדן, האשורים בעירק ועוד. העולם המוסלמי אומנם צמצם את ייצור היין אך אפשר לנוצרים וליהודים לייצרו ולצרוך אותו. צריכת האלכוהול בכלל והערק בפרט בקרב המוסלמים נותרה בעיקרה דיסקרטית יותר, ותלויה בממדי החילון בעולם המוסלמי. מחקרים גילו כי צריכת האלכוהול בעולם הערבי גבוהה יותר בקרב מדינות עשירות כגון האמירויות, בחריין וקטר, במקומות בהן יש מיעוטים נוצריים (לבנון וסוריה) וארצות חופשיות יותר שהיו בהשפעת התרבות הצרפתית (מרוקו ותוניסיה). האיסלאם הקנאי מנסה להיאבק באלכוהול (סעודיה, אירן, לוב, תימן ועזה), אך ברוב האזור שלנו ממשיכה להתקיים המסורת המוסלמית המתונה, המאפשרת את המשך מסורת הערק, כל עוד אינה בידיים מוסלמיות. לקוראי המאמר מומלץ לזכור כי אלכוהול מזיק לבריאות. אם לצרוך ערק אז במידה. סַחְתֵין!