עוד רגע קט ושנת הלימודים אמורה להיפתח, עוד רגע קט וההורים הנרגשים והפחות נרגשים יציידו את ילדיהם בילקוטים חדשים, חולצות תלבושת אחידה, ספרים, מחברות, כלי כתיבה, אייפדים, לפטופים, מחשבים מתקדמים ביותר, וכריך מזין לארוחת עשר. עוד רגע קט אימהות ואבות נרגשים יעמדו מחוץ לשער בית הספר וגן הילדים, יתקשו להיפרד מהגוזל העושה צעדיו הראשונים בגן או בכיתה א', ימחו דמעה וימהרו לעבודה עם כדור געגוע וחשש בגרונם. עוד רגע קט, מורים ומורות, נרגשים ושמחים מאוד לקראת התלמידים, ידרשו בשלום התלמידים, ילקטו חוויות מהחופש הגדול, יערכו תיאום ציפיות ראשוני ויצללו לעולם הדעת והחינוך.
עוד רגע קט? האמנם? עוד רגע קט ושנת הלימודים אמורה להיפתח, הדגש על המילה אמורה. מצוקת המורות והמורים, המחנכים והמחנכות, המנהלים והיועצות, מורי המקצועות, כתובה באותיות קידוש לבנה על כל גבעה, תחת כל עץ רענן, מיקרופון, אולפן ומשרד ממשלתי. זעקת הצוותים החינוכיים הנאנקים תחת נטל הפרנסה, חוסר התגמול לצד האתגרים והמורכבויות הממשיים מול התלמידים, הוריהם ופקידי האוצר, נשמעת ומושתקת, נשמעת וזוכה לכוס מים קרים, נשמעת ולא מהדהדת במשרד האוצר על מנגנון פקידיו וראשיו.
עוד רגע קט, אמורה להיפתח שנת הלימודים. אלפי מורים נטשו, מאות מנהלים ויתרו, הורים אינם יודעים מה ילד יום ותלמידים שרויים בחוסר ודאות. יש מספיק זמן כדי לאחות את הקרעים, לאסוף את השברים, לטפל במשברים, להעניק לצוותים החינוכיים את התמורה הכספית המגיעה להם מחד-גיסא, להיפרד לשלום מאנשי צוות חינוכי שחוקים, לייצב את הספינה החינוכית העוגנת במי אפסיים עכורים. צפוי שראש הממשלה, שרת החינוך, שר האוצר, ארגוני המורים ישבו יחדיו ויעשו כל שלאל ידם כדי להימנע מהשבתת הלימודים, מפגיעה בתלמידים ובהוריהם, מהורדת הלחץ מהמחנכים והמחנכות, מהענקת ימים של חסד, למידה והעשרה לתלמידים אשר סוחבים עדיין את פגעי ימי מגיפת הקורונה.
החינוך הוא אבן הראשה, כך לפחות מתהדרים חדשים לבקרים, קברניטי המדינה לדורותיהם. מעבר לתגמול הכספי הלא ראוי, מעבר לשחיקה במעמדו ובכבודו של המורה, מעבר לזילות המקצוע, ראוי לקיים מאמץ לאומי להחזיר למקצוע ההוראה את המקום הראוי לו, לטפח את המחנכים הראויים, להניע את ספינת החינוך מהמדמנה הטובענית בה היא נמצאת, אל חוף מבטחים של ערכים, הישגיות ומקצועיות.
אדוני ראש הממשלה מר יאיר לפיד, על-אף היות הממשלה ממשלת מעבר, נקרתה בפניך הזדמנות פז, לתקן עיוות היסטורי ממשי, לחולל שינוי אמיתי בסוגיית החינוך והמחנכים, לייצר מציאות אלטרנטיבית. אדוני ראש הממשלה, פעל לבלימת נטישת המורים והמנהלים. פעל כעת, לא מחר, לכינוס כל הנוגעים בסוגיית החינוך, זה חשוב לא פחות מעליית מחירי הלחם.
ימים אלה הם ימי מבחן למנהיגות המדינה ולמנהיגות המורים. מעבר למטעני העבר, למשקעים, אחריות מוטלת על כולם להוציא את הערמונים מן האש למען עתיד התלמידים, למען הדור הבא, כמו שאוהבים המנהיגים-הפוליטיקאים להתבטא. הצלצול הפעם הוא עבור כולנו, הורים, תלמידים, מחנכים, מנהלים, ארגוני המורים ופקידי האוצר.