מה הבהילות שאחזה בפרקליטות הסובלת מאמון נמוך ביותר בציבור, דווקא ביום בו ראש הממשלה וראש האופוזיציה נפגשים לראשונה, ביום בו הסולידריות הישראלית והערבות היהודית מנסות לשקם את הסדקים המתרחבים שנפערו בהם. מה בער לפרקליטות ביום האבל על חורבן בית המקדש השני, חורבן המיוחס לשנאת חינם, לפרסם את ההודעה החוצה את העם? קולות יירוט הטילים, קולות ההפצצות, קולות הכאב של ילדים הרוגים, קולות אזעקות, קולות אימה ופחד, קולות מתוך מנהרות התקפיות, קולות מלחמה, קולות מוכרים כל כך מהסבבים הקודמים. בחסות העשן המיתמר מעל הבתים המפוצצים בעזה ובעוטף ישראל, בחסות ההלוויות הטעונות בשנאה ובקריאות לנקם, בחסות הערבות ההדדית אשר הפציעה שוב ברגעי השבר והמלחמה המכונה מבצע, ערבות אשר במשך השנים האחרונות נופצה, קורקעה, נרמסה והייתה זיכרון עבר נעים. רגעי החסד הללו של עם מפוצל, מפולג, עם הנאחז במבצע צבאי כדי לנסות לשקם את הסדקים שאיימו לנתק את המכנה המשותף הישראלי, חשובים מאוד ומאפשרים רגע של הרמת ראש מעל המדמנה הפוליטית, מעל מעגלי השנאה המתרחבים. דווקא ביום משמעותי זה, יום בו עיני העם כולו נשואות לליבם של תושבי עוטף ישראל, תפילותינו נתונים להצלחתם של חיילי צה"ל, הלוחמים הפועלים מול תשתיות הטרור ומחולליהם. דווקא ביום הזה, היום בו ניצוצות החיבור של הסיפור היהודי-ישראלי משמיע קולות של שיקום, החליטו בפרקליטות להודיע לציבור הישראלי אשר ליבו ורוחו, תפילתו ודאגתו נתונים לתושבי עוטף ישראל המותקפים. ביום הזה, היום השני למבצע "עלות השחר", מצאו לנכון בפרקליטות לפרסם כי החליטו לאשר למשטרה לפתוח בחקירה נגד העיתונאי הבכיר, אלי ציפורי בעקבות תלונתה של העדה, הדס קליין, במשפט נתניהו.

המטרה - השתקה

מעת לעת אני תוהה ביני לביני, מה גורם לאנשי הפרקליטות, אנשי דעה ותבונה, אנשים החיים בתוך עמם, רואים ושומעים את הקולות, לא רק את קולות המלחמה אלא גם את קולות העולים מן הציבור לפרסם זאת. מה הבהילות שאחזה בפרקליטות הסובלת מאמון נמוך ביותר בציבור, דווקא ביום בו ראש הממשלה וראש האופוזיציה נפגשים לראשונה, ביום בו הסולידריות הישראלית והערבות היהודית מנסות לשקם את הסדקים המתרחבים שנפערו בהם? מה בער לפרקליטות ביום האבל על חורבן בית המקדש השני, חורבן המיוחס לשנאת חינם, לפרסם את ההודעה החוצה את העם? כל התהיות אלה, שאלות והרמות גבה, ניצבות בשוליים ומחווירות מול השאלות הזועקות והמזדקרות על המהות, על חופש הביטוי, על אכיפה בררנית, על פוזיציה, על מציאות מטרידה ביותר, מציאות מדאיגה, מציאות בה הפרקליטות שוב מתנהלת באופן שאינו רק מדיר חצי מהעם אלא אף מחזק את התחושות הקשות כלפי הפרקליטות כגוף במיוחד לאחר העדויות והחשיפות הנוקבות של בכיר ביותר במערך, הנתמך על-ידי בכירים נוספים. זאת התחושה עם פרסום ההחלטה של הפרקליטות לפתוח בחקירה נגד העיתונאי הבכיר, אלי ציפורי, המסקר את משפט נתניהו על הטיותיו, כישלונותיו, עיוותיו, בדיוק כמו להקת המעודדות, תועמלנים בשירות מערך הדוברות של הפרקליטות הפועלים לאור השמש בערוצים מרכזיים ביותר. העילה הרשמית היא הטרדת עדה, פרסום תמונת ביתה של הדס קליין, דבר אשר גרם לעדה לחוש מאוימת. פרסום ביתה על-ידי העיתונאי, אלי ציפורי, ייתכן שהוא לא דבר ראוי וכי נעשה בעקבות הצהרת העדה במשפט אודות מצבה הכלכלי, ברם, מכאן ועד לחקירה חמורה המרחק רב מאוד. עילת פתיחת החקירה נתפסת בקרב חלק מבכירי המשפטנים יותר מתמוהה, במיוחד על-רקע אי-הזמנתם לחקירה של חלק מחצוצרנים והתועמלנים המדבררים את הפרקליטות שהילכו אימים על עדי מדינה, תוך כדי מהלך המשפט. הטרדת עדים מובהקת. ברי לכל כי מדובר לכאורה בחקירה שכל מטרתה היא השתקה. מטרתה להלך אימים ולבצע וידוא הריגה לחופש הביטוי. רדיפת עיתונאי בכיר בשל סיקור אשר אינו מחמיא לפרקליטות וחושף את ערוותה ברבים. סתימת פיות, לא פחות מפיגוע בדמוקרטיה. החלטת הפרקליטות מעוררת תחושה שעוד קו נחצה, עוד גדר נפרצה, עוד חומה הופלה. מתי יקומו אנשי אמת ומוסר מתוך הפרקליטות שיצביעו על מובילי תהליכי ההשתקה ויקראו בקול גדול, המלך עירום.