הרבה תמיהות מעוררת מדיניותו של שר הביטחון, בני גנץ, בשטחים. הרבה מאד. לאן בדיוק הוא הולך? בסמכותו של גנץ לאשר או לדחות כל בקשה לבניה בשטחים. בין אם היא של ערבים ובין אם היא של יהודים. באחרונה התברר כי גנץ אישר לפלשתינים לבנות אלף יחידות דיור בשטחי יהודה ושומרון, הנמצאים בשליטה ישראלית מלאה, קרי בשטחים שמעולם לא הורשו הפלשתינים לבנות בהם. גם בשטחי C ניכרת בניה פלשתינית רבה מאד.
בניה זו עתידה ליצור קשיים רבים לישראל, אם בבוא הזמן יחודש שוב המו"מ על פתרון הסכסוך. נוסף לכך בונים הפלשתינים, בעזרת האיחוד האירופי, בהיקף גדול, לצרכים ציבוריים כביכול, דווקא בשטח E1, המהווה תוואי גישה וחיבור בלעדי, בין ירושלים למעלה אדומים. ללא חיבור זה אין קיום סביר למעלה אדומים.
לפני מספר שבועות נתן שר הביטחון היתר לבנית שכונה ערבית בלבו של גוש-עציון. מסתבר שבעקבות ההצלחה המופלגת של החיים המשותפים של יהודים וערבים בערים המעורבות, שואף בני גנץ להרחיב גבולותיה של ההצלחה האמורה גם לישובים בגדה. אשרנו גנץ שאתה הוא שר הביטחון שלנו...
ספיחים ממשפט נתניהו: משפחת אלוביץ, ביטול החילוט
משפטו של נתניהו, במוקד התעניינותו של הציבור מזה זמן רב. אומנם ביהמ"ש המחוזי, סרב לאפשר שידור ישיר של מהלך המשפט לאמצעי התקשורת, אולם נמצאו מיד עיתונאים שראו בכך נסיון השתקה בלתי תקין, והם השכילו לשדר קטעים ממהלך המשפט ולפרסם אותם באמצעות המדיה החברתית. זו, כך התברר נתגלתה כיעילה מאד. אם נתהפכה דעת הקהל והיא נוקטת היום בעמדות ברורות הנוטות לצד נתניהו, קרה דבר זה במידה רבה מאוד בזכותה.
פן אחד של תהליך זה בא לידי ביטוי בהחלטה של ביהמ"ש העליון שנפלה לפני זמן מועט: להחזיר לבני הזוג אלוביץ פריטים מכספם שחולט בעקבות סרובם להיות עדי מדינה נגד נתניהו. ביהמ"ש העליון קבע כי תוחזר לגב אלוביץ טבעת נישואין שהוסרה מאצבעה של גב' איריס אלוביץ. כן הוחזר למחוזי הדיון בשאלה אם יש להחזיר לבני הזוג חפצי אמנות בשווי של 6 מלש"ח, שחילטה המשטרה. כיצב קרה הדבר שיש במשטרה ג'נטלמנים כאלה? ואנו לא ידענו?
תסיסה בגליל. מי מוביל את ההתנגדות להתיישבות היהודית בגליל?
לפני כשבועיים התכנסו באולם המליאה של מועצת משגב ראשי ארבעת מועצות אזוריות, וכן ראש מועצת כרמיאל, לדיון בקשיים הביורוקרטיים שמערימים קשיים על ההתיישבות היהודית בגליל. בדיון שנערך בהשתתפות איילת שקד, שרת הפנים, גוללו המשתתפים תיאור קשה על הפליה בפועל של מתיישבים יהודים בפוטנציה. בעוד ההליכים לאישור תוכניות התיישבות של יהודים נקלעות לקשיים אין סופיים, מתכננת המדינה הקלות גדולות מאוד ליישובים ערביים, בין היתר ניתנת למבקשים להגדיל את ישוביהם בהשתתפות של המדינה בשיעור של 90% מכלל ההוצאות, בעוד מתיישבים יהודיים אינם יכולים אפילו לחשוב על עשירית מסיוע מעין זה. ייהוד הגליל... זוכרים?
ערבים בקואליציה. לאן זה יוביל אותנו
בפעם הראשונה בתולדות ישראל, ניטש הקרב הפוליטי, הבין מפלגתי, כשהוא צף ועולה אל פני השטח, לא כזרמי מעמקים כבעבר, בין השמאל לבין הימין, הפעם בהעדר אידיאולוגיה 'אמיתית', שתחצה בין הצדדים, הפכו היחסים בין הרוב למיעוט, בין היהודים לערבים, לתמצית ההוויה הפוליטית-העכשווית, בישראל.
רוחות המלחמה בין הרלביסטים לבין הביביסטים... התאמו עצמן גם למציאות הזו. המצביעים הערבים הפכו, אולי שלא בטובתם, ללשון מאזניים, לה נוכחות גדולה ומפתיעה, בהוויה הפוליטית בארץ. כאשר בפי השמאל אין כל בשורה פוליטית, זולת הסיסמה הריקה מתוכן מעשי, המדברת על "חידוש התהליך המדיני". הולכת ומתגבשת חזית חדשה ששני פנים לה, ובתווך פעורה התהום: הציבור הרחב, היהודי, מחד-גיסא והמיעוט, הערבי, מאידך-גיסא. עד לחדשים האחרונים, הציבור הרחב לא היה מודע לתהליך הטקטוני הזה. אבל נוכחנו בקיומו הפעיל, לראשונה, כאשר פעל צה"ל במסגרת מבצע עלות השחר.
מתברר כי לערבים, או לפחות לרשימתו של מנסור עבאס, יש לא רק רצון להיות שותפים בקואליציות העתידיות, עם המפלגות היהודיות, הטוענות להיותן ציוניות למהדרין, אלא ברשותן גם הכשר מיוחד בעל מאפיינים דתיים ברורים. שמחה רוטמן ציין בפוסט מיוחד כי ללא הקמת הממשלה, ממשלתו של לפיד, וליתר דיוק, הפיכתה לממשלת מעבר, מבצע 'עלות השחר', לא היה יוצא אל הפועל. בשל התנגדותו של עבאס ומפלגתו.
דובר רע"ם, סעיד בדראן אף אמר: "הנסיון מוכיח שבתקופה שבה הייתה רע"ם בקואליציה היא זו שהחזיקה אותה והחליטה על גורלה"... אתם הבנתם את זה? נפל דבר בישראל... מי שמבקש הקמת ממשלה ציונית אחרי הבחירות הקרובות, יביא בחשבון עובדה זו, בלכתו אל הקלפי.