מאז פרסום דבר משלוח מכתבי אזהרה ל-18 אנשים שעלולים להיפגע ממסקנות ועדת החקירה הממלכתית בעניין אסון מירון לא מפסיקים בתקשורת להצמיד את המלים "האסון הגדול ביותר" לאסון הנורא, שבו נמחצו למוות 45 בני-אדם באירועי ל"ג בעומר לפני כשנה ורבע. האסון אומנם נורא, אבל איננו הגדול ביותר. קדם לו אסון אוסלו, אסון מעשי אדם, שבו נרצחו קרוב לאלפיים יהודים, ומצאו את מותם גם אלפי ערבים, והכל בגלל משוגותיהם של כמה אנשים שחשבו, כדברי עוזי חיטמן: "אך יש כאלה שלוקחים מונופול על החכמה הם יודעים יותר טוב ממני הם יודעים יותר טוב ממך מה טוב בשבילי, מה טוב בשבילך". ולמרות שהיו רבים וטובים שהתריעו בזמן אמת שמדובר בהונאה ענקית שתוביל באופן צפוי מראש ובלתי נמנע למלחמה נוראה, מלחמת אוסלו, הם המשיכו במצעד האיוולת שלהם, בדהירה אל האסון הגדול ביותר, שניתן היה למנוע. הם המשיכו בקו היומרני והמשיחי של שלום שקרי, על מחירו הנורא: "אבות קובעים את המחיר שמשלמים בניהם". ודווקא האסון הגדול ביותר - אסון אוסלו - לא נחקר על-ידי ועדת חקירה ממלכתית. התקשורת "החוקרת" התגייסה לשווק את ההונאה הגדולה ולהוקיע את כל מי שחשב אחרת, ולא תבעה את הקמתה של ועדת חקירה ממלכתית. והאחראים לאסון הגדול ביותר לא קיבלו מכתבי אזהרה, לא הועמדו לדין, לא הורשעו ולא ריצו עונש כלשהו. אחד מהם כבר איננו איתנו. האחר הוא בעל טור בעיתון הנפוץ במדינה, שם הוא כותב את הגיגיו, כאילו לא למד דבר, במקום להסתגר בביתו ולהמתין לזימון לוועדת חקירה ממלכתית שאולי תקום יום אחד כדי לחקור את השתלשלות הדברים שהובילה לאסון הגדול ביותר.