הרקע להקמת נקודת המשטרה הבריטית ביגור
בקיץ 1929 התרחשו סדרה של פרעות אלימות ומעשי טרור מצד ערביי ארץ ישראל נגד היישוב היהודי (מאורעות תרפ"ט). משטרת המנדט הבריטי התקשתה לדכא את הפורעים. בעקבות המאורעות מונתה ב-13 בספטמבר 1929 על-ידי משרד המושבות הבריטי "ועדת שו" - ועדת חקירה בראשות השופט סר וולטר שו, על-מנת לחקור את "הסיבות הישירות" שהובילו למאורעות תרפ"ט "ולהביא המלצות בנוגע לצעדים הדרושים למנוע את הישנותן". הוועדה הגיעה לארץ ישראל ב-24 באוקטובר 1929 ושהתה בה כחודשיים עד שלהי שנת 1929. עבודתה כללה שמיעת עדויות מעשרות בריטים, יהודים וערבים.
הוועדה זימנה לארץ את הרבט דאוביגין, קצין משטרה בכיר ששירת כמפקח הכללי של המושבה הבריטית ציילון, עם ניסיון והצלחה בדיכוי תנועות מחאה כדי לייעץ לה הכיצד להתמודד עם הפורעים הערבים וכיצד לארגן מחדש את משטרת המנדט וכוחות הביטחון בארץ.
ב-27 בינואר 1930 הגיע דאוביגין לארץ ישראל. במהלך פברואר ותחילת מרץ סייר ברחבי הארץ, נפגש עם פקידי ממשלת המנדט, עם מפקדי חיל הספר העבר ירדני והלגיון הערבי ומנהיגי היישוב היהודי ושמע מהם את הצעותיהם. בחודש מאי 1930 פרסם דוח הנקרא על שמו "דוח דאוביגין" שבו הוא מפרט תוכנית לארגון מחדש של משטרת המנדט וכוחות הביטחון בארץ. בין השאר הוא ממליץ בדוח שלו להגדיל את כוחה ואת רמתה המקצועית של משטרת המנדט, להגדיל את מספר שוטריה ולהקים תחנות משטרה רבות קטנות ונגישות באזורים הכפריים כדי ששוטריהם יהיו זמינים ויוכלו להגן ולשמור על מושבות יהודיות מבודדות.
באוגוסט 1930 התבקשה מחלקת העבודות הציבוריות בשלטונות המנדט לתכנן דגם חדש של תחנות משטרה באזורים ומרחבים כפריים שונים בארץ כחלק מהמלצותיו של דאוביגין והוחל על-פי תכנון הדגם החדש בבניית נקודות-תחנות משטרה נוספות באזורים ומרחבים כפריים בארץ. התחנות נבנו מבטון מזויין שכללו אגף לעבודת המשטרה, אגף למגורים, מגדל תצפית ומיכל מים. נא לא להתבלבל: לא מדובר ב"מבני טיגארט" אלה נבנו מאוחר יותר. יצוין כי עד תחילת שנות ה-30 שכנו לא מעט מתחנות ומשרדי משטרת המנדט במבנים לא מבוטנים, חלקם במבני צריפים ללא מוגנות כראוי, ונוצר חשש כי בעקבות ההסלמה במצב הביטחוני בין ערבים ליהודים תחנות המשטרה הבריטית ברחבי ארץ עלולות להוות יעד להתקפות והתנכלות מצד גורמים שונים.