בחודש אפריל נפוצה ידיעה ברשתות החברתיות בעולם הערבי על אודות המצאה מדהימה של סולימאן מחמוד, מהנדס סורי בן 65 ממחוז טרטוס (צפון מזרח המדינה), שהרכיב מכונית עם קולט אנרגיה על הגג. בזכות המצאתו הצליח לנסוע במכוניתו עם אנרגיה סולארית עד למהירות של 65 קמ"ש. לאחרונה הפכה אנרגיית השמש מאופציה לכורח המציאות. אולי בשל מוצאו העלאווי (עדתו של הנשיא), זכה סולימאן לתמיכה של מרכז המחקרים המדעיים הסורי לבניית רכבו. סולימאן, שהתראיין לערוץ אל-מיאדין, הביע תקווה כי המצאתו תהפוך בעתיד למפעל לייצור מכוניות סולאריות. הרעיון להשתמש באנרגיה סולארית נפוץ גם בלבנון, שם גם נמצאו מספר פתרונות מקומיים, אחרי שנתיים של ירידה הדרגתית מדאיגה באספקת החשמל. מלבד השיבושים באספקה, גם האוכלוסייה המתרוששת אינה מסוגלת עוד לשלם את החשבון. הפתרון: השקעה חד-פעמית שתביא פתרון חינם לכמה שנים קדימה ותחסוך בטווח הארוך.

לבנונים נוצרים מכפר תולא בצפון לבנון, בהם המהנדס אילי ג'ורייג', הצליחו לגייס סכום של מאה אלף דולר להרכבתן של לוחות חשמל לקליטת אנרגיית שמש. בחורף שעבר זכו תושבי תולא לזרם חשמל 3 שעות בלבד ביום. גיוס הכספים בכפר היה קשה, אך אפשר להרכיב 185 לוחות להפקת חשמל מאנרגיה סולארית על אדמה השייכת לכנסייה של הכפר. פתרון זה מעניק כעת לתושבים 17 שעות חשמל ביום. הם יכולים כעת לוותר על 7 שעות חשמל בלילה. המהנדס ג'ורייג' מכפר תולא טוען כי בלי הלוחות היה הכפר נותר בחורף הקרוב ללא חשמל כלל. ג'ורייג' מספר כי התקשרו אליו תושבים מאושרים מהכפר לספר כיצד התרגשו כאשר המקרר והמקפיא שלהם חזרו לעבוד אחרי שהושבתו שנתיים.

• קישור לידיעה על מתקן תולא

חברת החשמל הלבנונית אינה נתמכת על-ידי המדינה ולאזרחים אין כסף אחרי שנתיים של משבר כלכלי קשה. אחרי משבר הקורונה, פיצוץ נמל ביירות והמלחמה באוקראינה, המחירים רק עולים וערך המטבע יורד. המצוקה כל כך קשה עד כדי כך שאפילו רמזורים אינם מתפקדים בשל היעדר חשמל ולחלקם הוצמדו קולטים לאנרגיה סולארית כדי שיפעלו בחלק מהיום. בבירה ביירות החלו אזרחים באופן פרטי להרכיב לעצמם לוחות סולאריים לפי הדגם של כפר תולא. הפתרון הסולארי אינו זול. לפי העיתונות הלבנונית, אישה בשם זינה סאיר' הייתה הראשונה בביירות שהרכיבה על גג ביתה קולט סולארי לייצור חשמל. זינה סיפרה כי העלות הייתה 6,000 דולר, סכום גדול בשביל הלבנוני המצוי. מספר תושבים לבנונים עניים יותר בדרום מספרים כי מכרו חלק גדול מרכושם ואת רכבם במטרה לרכוש קולטים סולאריים. כעת חוששת ממשלת לבנון כי לוחות סולאריים רבים מותקנים ללא פיקוח בדרך לא מקצועית, מה שיביא לאסונות בעתיד.

בחודש יולי נבנתה בעיירה הכורדית דהוכ בצפון עירק תחנה עם 3,700 לוחות סולאריים שכל אחת מהן מייצרת 540 ואט חשמל, יחד כשני מגה ואט. בניגוד ללבנון, הפעם הקמת התחנה מומנה על-ידי ממשלת כורדיסטן העירקית. המהנדס המקומי אזאד עסמת הסביר כי ייחודה של התחנה הוא חיבורה לרשת החשמל של אזור כורדיסטן העירקית בהיותה חוסכת לא-מעט חשמל. הבעיה העיקרית עמה מתמודדת התחנה היא סופות החול שמכסות את הקולטים. תחנת דהוכ אינה מספקת מספיק חשמל לעיירה, אך מספיקה לאספקה לאוניברסיטה המקומית ולכמה בתי חולים. המקומיים מקווים כי הצלחתה תסלול את הדרך להקמת תחנות נוספות.

במדינות הנפט העשירות, מיזמים לייצור אנרגיה סולארית צוברים תאוצה, כי יש די כסף להשקיע בהם ויש שטחים עצומים ריקים ומדבריים עם שמש חזקה. מעריכים כי עד 2030 תהיה סעודיה המובילה בעולם בתחום זה, במסגרת תוכנית 2030 להשתחררותה מהתלות באנרגיית הנפט. נכון להיום, האמירויות היא המובילה בתחום ברמה עולמית. תחנת דובאי ע"ש המושל מחמד בן ראשד מצליחה כבר לייצר 1.6 אלף מגה ואט ותגיע לחמשת אלפים עד ל-2030. הספק חשמל כזה מאנרגיה סולארית אינו יכול להוות תחליף אלא חיסכון בלבד. לשם השוואה, בישראל צריכת החשמל הגיעה לשיאה בחורף עם צריכה של 14,000 מגה ואט בראשית ינואר. מבין מדינות ערב העניות, ירדן היא המובילה בתחום, עם פיתוח בחמש השנים האחרונות של תחנת מען, דרומית לרבת עמון. בתחנה השקיעה הממלכה 170 מיליון דולר והיא יכולה לייצר כיום 52.5 מגה ואט. דווקא מדבריות שוממים שטופי שמש כמו שיש בירדן הם המקום האידיאלי לאנרגיה סולארית.

יש לקוות כי גם בלבנון ובסוריה יחכימו להשקיע באנרגיה זו. עד כה חיפשו במזרח התיכון את הפתרון למשבר האנרגיה בעיקר למטה בקרקעית האדמה או בקרקעית הים. הגיעה העת לחפש את האנרגיה גם למעלה, כי שמש יש בשפע באזורנו וקרני השמש הם חינם (לפחות בשלב זה). זהו חומר למחשבה לא רק בעולם הערבי אלא גם כאן אצלנו. לפי מחקרים, מגגות סולאריים בלבד ניתן לספק כ-30% מתצרוכת החשמל של ישראל, אך המדינה עדיין רחוקה מיעד זה.