הרצח המזוויע בחולון, ממחיש למי שעדיין צריך להמחיש לו, את שפלותם ושנאתם של הפלשתינים. רצח מהגב של קשישה בת 84 ליד ביתה - זו ה"גבורה" האיסלאמיסטית-פלשתינית. תאוות רצח יהודים לשמה, יהיו זקנים או ילדים, נשים או גברים.
אין פה שום עניין של "מדינה" ו"זכויות". יש פה עניין נאצו-אנטישמי לחלוטין!. המחבל הארור הבין כמובן שאין לו סיכוי והחליט להתאבד, להיות "שאהיד". עכשיו יש לצפות לתשואות ולהאדרת שמו ברחובות עזה וג'נין. לקריאות "נקם". לניסיונות חיקוי ברחובות ערי ישראל.
ואני רק מזכיר: במאי 1992, ערב הבחירות לכנסת ה-13, נרצחה הנערה הלנה ראפ ז"ל בידי טרוריסט פלשתיני בבת-ים. השמאל שבאופוזיציה ניצל את הרצח הנורא להטיח האשמות חמורות בממשלת שמיר על אובדן הביטחון.
השמאל ניצח בבחירות. קיבלנו את אוסלו. עוד למעלה מאלף יהודים שנרצחו בטרור הפלשתיני. לא, אינני מציע לחבריי בגוש הימין שבאופוזיציה לנהוג כך עם הרצח הנורא של הקשישה בידי טרוריסט פלשתיני בחולון, וזאת ערב הבחירות לכנסת ה-25.
אני מציע לכולנו, ובמיוחד לשואפי ה"שלום" בתוכנו, ולפוסט-ציונים במערכת הארץ, להבין אחת ולתמיד מי הם אויבינו, מה מניעיהם. מה מקורות שנאתם. ומה עלינו לעשות מול הטרור המשתולל.
אם לא נשנה פאזה, אם לא נפסיק מ"להתרגל", אם לא נפסיק להשתעשע בחלומות פיוס, לא יוחזר הביטחון לרחובותינו. המחבל הבא מתכנן את זממו.