אל עולם הדיבוב הגיעה במקרה. סיפרה שפרירה לימים על כך. "לאחר הולדת בתי השנייה החלטתי לקחת חופשה של שנה מן התיאטרון וחיפשתי עיסוק חליפי. השנה הייתה 1969, הטלוויזיה הישראלית הייתה בתחילת דרכה. היא יבאה תוכניות ילדים והיה צורך להתאים להן דיבוב - פס קול בעברית. שפרירה עברה מבחן קול לתפקיד דיבוב וקריינות לתוכניות והתקבלה. במקביל לתרומת קולה לפס קול עברי של תוכניות טלוויזיה מיובאות החלה לעסוק בתרגום, מחזות, ותסכיתי רדיו בקול ישראל והשתתפה בהם כשחקנית. בתחילת שנות ה-70 שפרירה תרמה קולה לגרסה העברית של הסדרה "בילבי", הייתה זו הפקת הדיבוב אולי הראשונה שנעשתה בישראל.
בראשית שנות ה-70 שיחקה בתיאטרון גיורא גודיק במחזה "הדירה" בביומו של יואל זילברג ובהשתתפות חנן גולדבלט, אפרת לביא, שמואל סגל ועוד. בשנות השבעים הופיעה שפרירה בסדרת הטלוויזיה "חדווה ושלומיק" ובסרט "חצי חצי". עם תחילת עידן סדרות הילדים בטלוויזיה הישראלית בשנות ה-70 זנחה כמעט לגמרי את תחום המשחק. היא הקימה חברת הפקה לדיבוב בשם "סרטי רז", והתמקדה והתמקצעה בתחום הדיבוב שנהפך למזוהה אתה יותר מכל.
שפרירה דיבבה בקולה או הפיקה את דיבובם של חלק ניכר מסדרות לילדים, ששודרו בערוץ הטלוויזיה החינוכית ובערוץ הראשון של הטלוויזיה הישראלית. רבות מהסדרות שהפיקה הפכו לנכסי צאן ברזל בקרב דורות של ילדים ובהן: "הלב" (מרקו)", "כח המחץ", "הדרדסים", "שאלתיאל קוואק", "דובוני אכפת לי", "דני שובבני", "טוב טוב הגמד" והרשימה ארוכה. בכל הפקות הדיבוב שלה, שימשה זכאי כבמאית וכמפיקה, והייתה אחראית גם על מלאכת התרגום.