בעשור האחרון התחזק מאוד מעמדה הפוליטי של הכנסייה והיא הפכה דה-פקטו לזרוע פוליטית של המשטר, תוך שהיא מנצלת עד תום את הקשרים הללו, כולל תופעות שחיתות רחבות היקף. ומה מבקש הנשיא פוטין בתמורה? את השפעה הפוליטית של הכנסייה במרחבי הענק של רוסיה. זה אירוני למדי, משום שעל-פי חוקת רוסיה, אמורה להיות הפרדה מוחלטת בין דת ומדינה. בפועל זה ההפך הגמור. כך למשל ב-2012, בצל המחאה הציבורית הענקית נגד המשטר בעקבות הזיופים ההמוניים בבחירות הפרלמנטריות של 2011 ונגד עסקת חילופי התפקידים בין רה"מ דאז פוטין והנשיא דמיטרי מדבדב, הפטריארך קיריל נזעק לעזרתו של פוטין, והסביר למיליוני המאמינים שתקופת מנהיגותו של פוטין מהווה לא פחות מ"נס אלוהי" עבור רוסיה, כמעט כאילו פוטין הוא בן האלוהים שנשלח להציל את רוסיה מחורשי רעתה, ולכן חובה להצביע עבורו. וזה עבד כמובן, כי במרחבי הענק של רוסיה יש ציבור גדול שמכבד מאוד את הממסד הכנסייתי. אמירות כאלה של הפטריארך מעניקות לפוטין לגיטימציה יקרה מפז. הכנסייה הרוסית חטפה מכה קשה בשישה בינואר 2019, כשברתולומאיוס מקונסטנטינופול - הפטריארך מקונסטנטינופול ("הראשון בין שווים") של הקומוניון האורתודוקסי-מזרחי, העניק מעמד עצמאי לכנסייה האוקראינית, ובכך ניתק אותה מהכנסייה הרוסית אורתודוקסית שבראשה עומד הפטריארך קיריל, לאחר 332 שנים. המהלך הדרמטי היה פועל יוצא של המלחמה בין המדינות מאז 2014, ורצונה של אוקראינה לנתק את השפעתה של הכנסייה הרוסית אורתודוקסית באוקראינה, שהתבטאה לא רק בפעילות דתית, אלא גם בהשפעה בשלל רמות אחרות, כולל פעילות מודיעינית בכיסוי דתי. בחודשים האחרונים היו רבים שביקרו קשות את הכנסייה הרוסית אורתודוקסית ואת קיריל העומד בראשה - על צביעותם, על התעלמותם מפשעי מלחמה איומים של חיילי הצבא הרוסי באוקראינה, על חוסר מוסריותם ועל שחיתותם. כשהצבא הרוסי השמיד מאות כנסיות ומנזרים ברחבי אוקראינה בחודשים האחרונים, קיריל מילא פיו מים. הברית בין המשטר והנשיא פוטין לכנסייה הרוסית אורתודוקסית משרתת היטב את שני הצדדים, ולכן היא מחזיקה מעמד.