שבט הלוי בפרשת השבוע "וזאת הברכה" בספר "דברים", הפרשה החותמת בשמחה רבה את הקריאה בכל פרשות השבוע בחמישה חומשי תורה, זוכה להגמוניה הרוחנית, החינוכית, השיפוטית והפולחנית על פני כל השבטים בעם ישראל.
שבט הלוי, המבורך על-ידי משה "יוֹרוּ מִשְׁפָּּטֶיךָ לְיַעֲקֹב וְתֹורָתְךָ לְיִשְׁרָאֵל..." בספר "דברים", פרק ל"ג פסוק י', הוא השבט המקולל על-ידי יעקב בפרשת "ויחי" בספר בראשית פרק מ"ט, פסוקים ה'-ז': "שִׁמְעוֹן וְלֵוִי אַחִים, כְּלֵי חָמָס מְכוֹרוֹתֵיהֶם... אָרוּר אַפָּם כִּי עַז", לכן הבן לוי ואחיו שמעון מקבלים עונש חמור מאד, צאצאיהם לא יזכו לנחלה בארץ ישראל - "אֲחַלְּקֵם בְּיַעֲקֹב וַאֲפִיצֶם בְּיִשְׁרָאֵל".
בברכת יעקב בספר "בראשית" נשללת הזכות מבני שבט לוי לקבל בעתיד נחלה, כי לוי חבר לשמעון אחיו, ויחד הם "בְּאַפָּם הָרְגוּ אִישׁ וּבִרְצוֹנָם עִקְּרוּ שׁוֹר" (פסוק ו'). על-פי האמור בפסוק ו' לוי בחופזה רבה וללא שיקול דעת נתן דרור לחרון אפו ופגע בעיקרון של קדושת החיים. לוי נטל חיים של נברא בצלם אלוקים, לכן הוא נענש. על-פי האמור בספר בראשית פרק מ"ט בברכת יעקב
לוי לא יקבל נחלת שבט לאות ענישה. על-פי האמור בספר דברים פרק ל"ג בברכת משה
לוי לא יקבל נחלת שבט לוי לאות ברכה.
שבט לוי, השבט המופקד על הצד הפולחני, המשפטי, החינוכי והמוסרי בחיי עם ישראל, לכן עדיף על-פי גישת משה המבוטאת בספר דברים,
שלא ירוכז במקום אחד. לתפיסתו של משה עדיף למען יעילות הביצוע של המשימות הרוחניות של השבט בקרב עם ישראל לפזרו בין השבטים. פיזור, שנומק
כענישה בספר בראשית פרק מ"ט, מנומק
כברכה בספר דברים פרק ל"ג רק כדי לייעל תפקודו המשמעותי של השבט במישורי החיים החשובים לחיי עם ישראל, כאמור לעיל: חינוך, משפט, מוסר ופולחן.
עוצמת הפער בין הקללה של יעקב בבראשית מ"ט את לוי ובין הברכה של משה את לוי בדברים ל"ג נותנת לנו שיעור יפה לחיינו החינוכיים. יש חשיבות רבה לחינוך. יש עתיד לחינוך. יש שכר לחינוך, כי אותו לוי - שמעד בעבר, כשבחרון אפו היה מסוגל להרוג איש - "הָרְגוּ אִישׁ... עִקְּרוּ-שׁוֹר" - אותו לוי בעתיד יהיה זה, שיקבל על עצמו את מלוא האחריות להורות את המשפט ואת המוסר ליעקב "וְתוֹרָתֶךָ לְיִשְׁרָאֵל".
החינוך הוכיח את העוצמה הטמונה בו, וביכולתו להביא את החניך להישגים מרשימים. אותם בני שבט הלוי, שנקבעו לדורי דורות להיות האוטוריטה הרוחנית והמשפטית של עם ישראל ושינווטו את חייו הרוחניים בעתיד, בעברם הרחוק היה טמון עוון מחפיר של "כְּלֵי חָמָס מְכוֹרוֹתֵיהֶם" (בראשית מ"ט ה'). החינוך הוא זה, שחילץ את בני הלוי מהתופעה המצמררת - "עֶבְרָתָם כִי קָשְׁתָה". (שם, פסוק ז').
אודה, שאני מביע הערכה לספר הספרים, שנתן במה לחילוקי הדעות והגישות של ענקי רוח כמו יעקב ומשה. ספר הספרים נתן במה לגישות שונות של שניים, שהניחו את הנדבכים לקיומיות הלאומית שלנו כעם. האחד הוא יעקב מאבות האומה, שקילל את לוי והשני הוא משה, אדון הנביאים בישראל. אין לי ספק שרק בזכות התהליך של אימוץ הערכים החינוכיים נחלץ לוי מחיים על שרטון צורב ומכאיב של שבט מגודף ומנואץ, ופיזורו בים השבטים נשא אופי של מנהיגות חיובית.