שארית הביצה של בלפוריה והשטח סביבה הוכרזהו בשנת 1979 כשמורת טבע, מקלט למיני צמחים, חלקם נדירים, שאפיינו את עמק יזרעאל. שמורת בלפוריה משמרת מגוון צמחי מים, בין היתר אגמון ימי וורבנה רפואית ומבלים בה עופות מים. רשות הטבע והגנים הקיפה את הביצה בגדר וניסתה לשמור על מגוון צמחים ובעלי חיים בשמורה, המוקפת כולה בשדות חקלאיים. לאט-לאט התברר שהקנה משתלט על השמורה וכדי למנוע מצמחי הקנה להתרבות יתר על המידה הובאו לכאן תאואים (ג'מוסים) משמורת החולה, שתפקידם היה לרעות באחו ולהשתלט על העשבייה. בביקוריי במקום בעבר, מעולם לא הבחנתי בג'מוסים או שאולי הסתתרו בעמקי הביצה. באתר קק"ל מספרים שהתאואים האלה נהגו מעת לעת לחמוק משמורת הטבע אל מרחבי העמק ולכן אנשי רשות הטבע והגנים נאלצו להעבירם למקום אחר. חימקה אבני, טייל ותיק בארץ מספר: "את הג׳מוסים בשמורת בלפוריה זכינו עוד לראות לפני כ-12 שנים, אך מאז לא ביקרתי שם לבושתי..." בגבול הביצה במתחם השמורה ממוקמת באר עתיקה שלדברי ארכיאולוגים דפנותיה נבנו בתקופה הרומית. לאחר מלחמת העולם הראשונה הוקם מעל הבאר מגדל ברזל ששימש כמשאבת מים ומנגנון שאיבה, שהופעלה בידי שבשבת רוח. כאשר המים שימשו להפעלת קטרי הפחם על מסילת רכבת העמק במים האלה מילאו את הדוודים של קטרי הקיטור של הצבא העות'מני.

במתחם השמורה כ-50 מטרים מערבית צפונית לביצה מתנשאת גבעה הנקראת תל יפאר (תל אל פאר) ממנה ניתן לצפות על נופי עמק יזרעאל וניתן לראות ממנה היטב את שטח הביצה הנמצאת עשרות מטרים מתחתיה. בחורף פורחים בגבעה בתל יפאר, בין השאר, תורמוס הרים, עיריוני צהוב ועוד. בתל אל-פאר נמצאים שרידי עתיקות מתקופות קודמות. התגלו בו ממצאים ארכיאולוגיים המלמדים שהישוב במקום נוסד בתקופת הברונזה המאוחרת (אלף 2 לפנה"ס) ונמשך מאז עד התקופה המוסלמית במאה השביעית לספירה. על ראש הגבעה ניצבת אנדרטה לזכרם של מייסדי וראשוני בלפוריה ולזכר בני הישוב שנפלו במערכות ישראל פרי יצירתו של הפסל מרדכי כפרי (2001-1920) שחי ופעל בנהלל. האנדרטה המיוחדת הניצבת כאן, בתל יפאר ולא בתוך היישוב בלפוריה, מעידה על הקשר האמיץ בין אנשי בלפוריה למקום. האנדרטה עשויה מגוש סלע ענק, שבו פיסל מרדכי כפרי דמויות סמליות של אדם חורש במחרשה שפרד מושך אותה, של אישה לבושה שמלה ושל גבר צעיר בתנועה המזכירה פיזור זרעים. הפסוק החרוט על האנדרטה "אז ירד שריד לאדירים" (שופטים פרק ה' פסוק י"ג) משירת דבורה מנציח את התבוסה שהנחיל ברק בן אבינועם לצבאו של סיסרא הכנעני, שמרכבותיו שקעו בעמק יזרעאל". כאן, ליד האנדרטה, עורכים אנשי בלפוריה את טקס יום הזיכרון לחללי צה"ל. סמוך לאנדרטה על ראש הגבעה נטועים מספר עצים ובהם ברוש ודקל.

כ-250 מ' ממזרח לתל יפאר נמצא "יער אקליפטוסים לשימור" - חורשת גדולה של עצי אקליפטוסים שניטעה על-ידי מייסדי בלפוריה. באתר קק"ל יודעים לספר כי בסוף ינואר ובחודש פברואר מתכסה אדמת החורשה במרבד אדיר של כלניות בשלל צבעים המצטרף לפריחה היפהפייה של תורמוס ההרים ועיריוני צהוב, שעולים בתל יפאר.

כחובב טבע, היסטוריה וידיעת הארץ ביקרתי בעבר בשמורת בלפוריה מספר פעמים ובימים אלה ממש (אוקטובר 2022) ביקרתי בה שוב. המקום שומם לרוב ממבקרים. מנתונים שבידי ועל סמך עדויות של תושבי האזור מספר המבקרים בשמורה לאורך ימות השנה קטן ביותר. השמורה לא מוכרת לרוב הישראלים. וגם מטיילים ותיקים מעולם לא ביקרו בה. אם תרצו סוג של "שמורה סודית". בכלל, התחושה וההתרשמות היא שהשמורה היפה והייחודית הולכת מצטמצמת משנה לשנה, ונעלמת. מהתרשמותי על סמך ביקורים קודמים בשמורה, שטח הביצה קטן בהשוואה לשנים עברו ואולי זו התרשמות מוטעית. נכון לאוקטובר 2022 נמצאת מתחם השמורה במצב מוזנח משהו. הכיתוב והציור על האנדרטה של הפסל מרדכי כפרי נמחק במידת מה, שולחן וספסל שהיו מוצבים בגבעת תל יפאר לרווחת המבקרים במקום הוסרו ונעלמו. אני זוכר מביקור מלפני שנים ספורות שישבנו אני ובני משפחתי על ספסל זה. גם שלט שהיה מוצב בכניסה לשמורה ובו "כללי התנהגות בשמורה" - הוסר נעלם. כיום, נכון לאוקטובר 2022 לא ראיתי שילוט הכוונה לשמורה (בדקתי היטב). מי בדיוק אחראי לשמורה ולתפעולה? האם מישהו לא מעוניין שמבקרים יגיעו לשמורת בלפוריה ולתל הנמצא במתחמה? והרי מדובר בשמורה מוכרזת ששייכת לציבור הרחב אז למה שלא ייהנה ממנה? יש לטפח השמורה ומתחמה, לחשוף אותה לציבור ולהנגישה. כיום הגישה לשמורה מסובכת מעט ויש להציב שלטי הכוונה לשמורה שיקלו על המבקשים להגיע למקום.