אין לי אינטרס נסתר לעזור לאחת מהמפלגות, לקדם את ראש הממשלה או את שר הביטחון. זו מערכת בחירות שבה אין לאנשים כמוני קול פוליטי. אני לא בגוש "רק ביבי" ולא בשמאל-מרכז. ימין ממלכתי, ליברלי שלא הצליח לשכנע מספיק (אעבוד קשה בעתיד), ולא החליט עדיין למי להצביע.
אין מאחורי המסקנות שלי לגבי ההסכם עם לבנון פוליטיקה של בחירות. לכן מבקש שתתייחסו לדברי בצורה עניינית.
אני בקיא בגבולות הימים של מדינת ישראל, כך גם במאבק על קו הגבול. למרות זאת הודעתי אתמול בבוקר שלא אצביע בממשלה בעד ההסכם ואתמוך בהנחה על שולחן הכנסת ללא העמקה בנושא. מאז, ביומיים האחרונים אני עסוק בהסכם. כדי לגבש החלטה פגשתי את הגורמים הרלוונטיים במערכת הביטחון ושמעתי אותם. הם אכן תומכים כולם. ביררתי אצל המתנגדים שאני מחשיב את עמדתם. הקשתי ושאלתי. לבסוף קראתי שוב ושוב את ההסכם הסופי.
"הנה המסקנות שלי:
1. אין פגיעה בריבונות הישראלית במים הטריטוריאליים. יש הסכמה על קו המצופים וחריגה של 5.77 ק"מ מנקודת הסיום של קו המצופים עד גבול המים.
2. יש הפסד של שטח מסוים במים הכלכליים, המתנגדים טוענים שאפשר היה להפסיד פחות. ייתכן, אך אין לזה משמעות ביטחונית או מדינית.
3. ההסכם מלווה בערבויות אמריקניות, הסיכוי שהכסף יגיע לידי החיזבאללה מזערי.
4. זה הסכם שבחישובי עלות מול תועלת כל ממשלה הייתה מאשרת.
5. הפער הכלכלי היחיד שעליו התפשרה ישראל הוא שטח ממרבץ הגז. המשמעות היא פוטנציאל של כחצי מיליארד שקל או נמוך מכך.
6. הפוטנציאל הכלכלי לישראל בעקבות ההסכם גבוה.
7. הייתה טענה מצד המתנגדים שלא נמצא קו פשרה, אלא אימצנו את הקו הלבנוני ולכן זה מסר לסכסוכי גבול אחרים של ישראל. זה לא נכון. אם ניקח את ההחלטה הישראלית על הקו היבשתי עם מצרים או ירדן בהסכם, נמצא החלטה דומה.
8. הלחץ בזמן הוא שינויי משטר לבנונים ולא ישראלים.
9. התהליך הנכון לאישור הסכם כזה הוא הצבעה בכנסת. לאור הנסיבות החליטה הממשלה על הנחה בכנסת, ולי כמו לשאר חברי הממשלה יש אחריות מיניסטריאלית להחלטה.
10. ההסכם עונה על הצורך האסטרטגי של מדינת ישראל.