ראש הממשלה יאיר לפיד שולט שלטון יחיד במפלגתו, מפלגת יש עתיד. ראש הממשלה יאיר לפיד עומד בראש המחנה האנטי דמוקרטי, מחנה השנאה ("השינוי"), שהגיע לשלטון בעקבות הסתה פרועה באירועים כמו ה"בלפוריאדה", ועם רוח גבית אדירה מצד התקשורת המגויסת בכלל וערוץ 12 בפרט. והדמוקרטור, הוא רוצה לסתום את פיו של ערוץ 14.- ראש המחנה האנטי דמוקרטי יודע שאין רוב בכנסת לאישור הסכם הגז. על-כן הוא מתחמק מהבאתו לאישור הכנסת, אשר מייצגת את הריבון, ציבור הבוחרים. אם ההסכם כל-כך טוב כמו שלפיד מנסה לשווקו, יתכבד ויביא אותו לאישור הריבון. בצר לו מגייס ראש מפלגת יש לפיד נימוק תמוה ביותר להצדקת החיפזון באישור ההסכם: בסוף החודש הנוכחי (אוקטובר) תסתיים כהונתו של נשיא לבנון והוא לא יוכל לאשר את ההסכם. כלומר, אין צד שכנגד, צד שממנו ניתן (אולי) יהיה לדרוש את כיבוד ההסכם. במלים אחרות, הסכם הגז ייחתם על הקרח, ויהיה תלוי ברצונו הטוב של חסאן נסראללה, שליטה האמיתי של לבנון. מה שלפיד אינו מזכיר: בסוף החודש הנוכחי (אוקטובר) תסתיים כהונתו של ראש הממשלה יאיר לפיד, כהונה קצרה אפילו מהכהונות של נפתלי בנט או אהוד ברק! הוא אומנם ימשיך לכהן כראש ממשלת המעבר, אבל יהיה ברווז צולע, עד לכינון ממשלה שבראשה יעמוד מי שיזכה לאמון הכנסת. וזה כנראה לא יהיה יאיר לפיד, אשר באף סקר אינו נראה כמי שמסוגל להקים ממשלה. כלומר: אין מדובר בהסכם היסטורי אלא בהסכם בין-אישי, ובסוף החודש תפקענה כהונותיהם של שני האישים, משני עברי ראש הנקרה. בצר לו מגייס ראש מפלגת יש לפיד את הנשק הסודי - נשק ההפחדה מפני נתניהו, הן בהקשר של מה יעשה נתניהו למערכת המשפט ומי ישלוט בממשלת נתניהו (רמז לאיתמר בן-גביר). זה בשעה שלפיד רמס את כבודה של היועמ"שית גלי בהרב-מיארה, אשר יותר מרמזה שיש להביא את הסכם הגז לאישור הכנסת, ורק בהמשך נאנסה לומר שגם הנחה על שולחן הכנסת (מה זה הנחה?!) יכולה בנסיבות מסוימות להספיק. ובאשר לקיצוניות: לפיד, וגם שר הביטחון בני גנץ, אין להם כל בעיה להסתמך על השמאל הקיצוני, בממשלה הנוכחית, וחלילה גם בממשלה שהם שואפים להקים, ואף אחד בתקשורת אינו שואל מרואיינים אם לא מפריע להם לשבת בממשלה אחת עם זהבה גלאון ומרב מיכאלי, הבבואה משמאל של בן-גביר. מפלגת יש לפיד, כמו גם שלטון לפיד? עדיין, רק עד סוף חודש זה, ובתקווה שגורמים אנטי דמוקרטיים לא יצליחו בתעלולים משפטיים להאריך את כהונת הברווז הצולע.